בג"צ: "נוהל קביעת המוות שלא בידי רופא איננו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק"

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, קיים שלשום (יום ב') דיון בעתירת ההסתדרות הרפואית נגד משרד הבריאות ומד"א ובו הבהירו השופטים - עדנה ארבל, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל - לנציגי המדינה, כי נוהל קביעת המוות שלא בידי רופא – נוהל שאותו ביקשה הר"י לבטל - איננו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. השופטים הורו למשרד הבריאות להודיע בתוך 4 חודשים כיצד בכוונתו לפעול בתחום החקיקה בנושא הזה, ואם יש כוונה להמשיך ולפעול על פי הנוהל שהר"י דורשת לבטלו.

עתירת הר"י, הקוראת לבטל את הנוהל ולהבטיח שהליך קביעת המוות בישראל יעשה אך ורק על-פי הסטנדרטים הנהוגים במדינות רבות בעולם, הוגשה בידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, בירך הבוקר על החלטת בג"צ, ואמר: "בג"צ הבהיר למדינה כי הנוהל הנוכחי עומד בסתירה למצב החוקי הקיים בישראל, לפיו קביעת נסיבות מותו של אדם צריכה להיעשות אך ורק בידי רופא. משרד הבריאות ומד"א, מנהלים בשנים האחרונות מהלך כולל לצמצם בסמכויותיהם של הרופאים בכלל, ובשירותי מד"א בפרט. המהלך הזה מונע בעיקר משיקולים כלכליים ולא משיקולים עניינים. יש בו פגיעה חמורה בבריאות הציבור. בג"צ הבהיר אפוא למדינה, שיש גבול לזלזול בחיי אדם. על המדינה להבטיח סטנדרטים הולמים של טיפול בבני-אדם - כך הדבר בחייהם וכך גם בעת מותם".

בדיון טענה נציגת הר"י, עו"ד הולץ-לכנר, כי קביעת מותו של אדם וקביעת סיבת מותו, הן החלטות הרות גורל ובעלות השלכות רחבות היקף. הן מחייבות ביצוע פעולות מורכבות ביותר. הפעולות הללו מצויות בבסיס הידע המקצועי-הרפואי של הרופא. לצורך אבחון וקביעת סיבת המוות, על הרופא לבצע סדרת בדיקות. אין מדובר ברשימת פעולות סגורה או קבועה - אלא בפעולות אותן מבצע הרופא על פי שיקול דעתו המקצועי, על פי הסימנים הרלוונטיים, הרפואיים והאחרים, המצויים בזירת האירוע. זוהי פעולה קלינית מורכבת, המצויה בבסיס הידע הפתולוגי-פרמקולוגי והידע הקליני, אותו לומד ורוכש הרופא במהלך שנים ארוכות של לימודי רפואה ובהתבסס על ניסיונו הרפואי-מקצועי המצטבר. על כן לא ניתן להסכים לכך, ציינה נציגת הר"י, שפעולות אלו יבוצעו בידי פרמדיק. הכשרתו של הפרמדיק היא בתחום מתן שירותי עזרה ראשונה ובביצוע פעולות החייאה, אבל לא בתחומים הרפואיים שצוינו לעיל.

משרד הבריאות פרסם באפריל 2012 נוהל שבו קבע כי פרמדיקים המועסקים בניידות מד"א, שבהן לא נוכח רופא, יוכלו לסיים פעולות החייאה ולקבוע מוות - ובאישור טלפוני שיקבלו מרופא במוקד מד"א. הפרמדיק בוחן את זירת האירוע, מלקט את הנתונים הרפואיים אודות המת ונסיבות מותו ומכין דו"ח - שבהסתמך עליו, אמור רופא לשכת הבריאות המחוזית לקבוע בדיעבד ומבלי לבחון את הנתונים בעצמו, את הגופה ואת זירת האירוע, לצורך קביעת סיבת המוות. בכך יוצר הנוהל מציאות חדשה במדינת ישראל לפיה במקרי מוות שאירעו מחוץ לבית חולים, נקברים מתים ונקבעת סיבת מותם, מבלי שרופא בדק את הגופה.

הרקע לשינוי הנוהל נבע מירידה שחלה במספר הרופאים המועסקים בשירותי מד"א. מה שהוביל לזמני המתנה ארוכים לבדיקת הגופה בידי רופא. אלא שהירידה, ציינה הר"י בעתירתה, נובעת מפיטוריהם של עשרות רופאים בשנים האחרונות, ביוזמת מד"א, והעסקתם של הרופאים שנותרו בשירות רק במשרות חלקיות, או במשרות זמניות ובחוזי העסקה זמניים המוארכים אחת ל-6 חודשים.