בנזודיאזפינים הם תרופות הקו הראשון לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס. מחקרים בעבר העידו כי לוראזפאם (לוריבן) עשוי להיות יעיל ובטוח יותר מדיאזפאם (ואליום) לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס בילדים, אולם בניגוד לאחרון, הראשון אינו מאושר על ידי ה-FDA להתוויה זו.

על מנת לבדוק טענה זו, ערכו חוקרים מארה"ב מחקר רנדומלי מבוקר כפול סמיות. 273 ילדים בני 3 חודשים עד 18 שנים עם סטטוס אפילפטיקוס, שהתקבלו לאחד מ-11 חדרי מיון שהשתתפו במחקר, חולקו רנדומלית לקבלת 0.2 מ"ג/ ק"ג דיאפזפאם או 0.1 מ"ג/ ק"ג לוראזפאם תוך ורידית. מחצית מהמינון ניתנה שוב לאחר 5 דקות במקרה הצורך. אם הסטטוס נמשך לאחר 12 דקות ניתן פוספניטואין.

הפסקת הסטטוס לאחר 10 דקות מבלי חזרה לאחר 30 דקות התרחשה אצל 101 מתוך 140 ילדים שקיבלו דיאזפאם (72.1%) לעומת 97 מתוך 133 (72.9%) ילדים שקיבלו לוראזפאם. 16% ו- 17.6% מהילדים נזקקו להנשמה בקבוצות הדיאזפאם והלוראזפאם בהתאמה. לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות למעט בצורך בהרדמה שעמד על 66.9% בקבוצת הלוראזפאם לעומת 50% בדיאזפאם.

החוקרים מסכמים, כי לא מצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית ביעילות ובבטיחות הטיפול בין לוראזפאם לדיאזפאם בסטטוס אפילפטיקוס בילדים. ממצאים אלו לא תומכים בהעדפה של לוראזפאם בהתוויה זו.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Chamberlain JM, Okada P, Holsti M, et al. Lorazepam vs Diazepam for Pediatric Status Epilepticus: A Randomized Clinical Trial. JAMA. 2014;311(16):1652-1660.