משרד הבריאות פירסם הבוקר (ד') לראשונה דו"ח העוסק בזיהומים נרכשים ביחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים השונים. הדו"ח מתמקד באלח דם (CLABSI), שהוא הזיהום השכיח ביותר, כתוצאה מהחדרת צנתר מרכזי.

לפי הדו"ח, המצב ב"רמב"ם" הוא הגרוע ביותר מקרב בתי החולים הגדולים - עם 6 מקרי אלח דם ל-1,000 ימי צנתר. בתחתית הרשימה של בתי החולי הבינוניים ניצב "הלל יפה", עם 6.6 מקרים ל-1,000 ימי צנתר. בקרב בתי החולים הקטנים, המצב החמור ביותר נמצא ב"הדסה" הר הצופים, עם 8.3 מקרים ל-1,000 ימי צנתר.

הדו"ח הוכן במסגרת תכנית מדדי האיכות שהחל המשרד להפעיל בשנים האחרונות, והנתונים בו מתייחסים לשנת 2015. איסוף הנתונים בנושא, מתוך דיווחי בתי החולים למשרד הבריאות, החל עוד ב-2011 - אבל הנתונים לגבי בתי החולים לא פורסמו עד כה.

מחברי הדו"ח כתבו, כי על פי ההערכות, שיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בישראל גבוה מזה שבארה"ב ואירופה

בקרב בתי החולים הגדולים, מעל "רמב"ם" נמצאים ברשימה "הדסה" עין כרם, עם 4.1 מקרי אלח דם ביחס ל-1,000 ימי צנתר, "איכילוב תל-אביב" עם שיעור זהה של 4.1 מקרים ו"שיבא" עם 3.9 מקרים. המרכז הרפואי "סורוקה" בולט בראש הרשימה, עם 0.9 מקרים ל-1,000 ימי צנתר בלבד.

בקרב בתי החולים הבינוניים, מעל "הלל יפה" נמצאים ברשימה: "ברזילי" עם שיעור של 5 זיהומים ל-1,000 ימי צנתר, "שערי צדק" עם 4.8, "כרמל" עם 4.1, "קפלן" עם 3.3, "בילינסון" עם 2.9, "מאיר" עם 2.9, "אסף הרופא" עם 2.3, "וולפסון" עם 2.1, "נהריה" עם 1.8 ובראש הרשימה - "העמק" עם אפס מקרים.

בקרב בתי החולים הקטנים, מעל "הדסה" הר הצופים, נמצאים ברשימה: "לניאדו" עם 7.5 מקרים ל-1,000 ימי צנתר, "פורייה" עם 5.7, "זיו" עם 5.3 ו"השרון" עם 1.3 זיהומים לכל 1,000 ימי צנתר.

בתי החולים שלא נכללו בדירוג הם "יוספטל" באילת בגלל מיעוט מקרים ו"בני ציון" ו"מעיני הישועה", שהעבירו למשרד נתונים שגויים. בבתי החולים הפרטיים, שבהם אין חדר מיון, נמסר בדו"ח כי בהרצליה מדיקל סנטר נרשמו 0 זיהומים, וב"אסותא" 2.9.

מחברי הדו"ח כתבו כי על פי ההערכות, שיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים בישראל גבוה מזה שבארה"ב ואירופה. הנתונים לפי מספר מקרי זיהום לכל 1000 ימים בהם הותקן צנתר מרכזי בטיפול נמרץ לא לקח בחשבון מצבים המשפיעים על הסיכון ללקות בזיהום בדם כמו גיל (יילודים נמצאים בסיכון גבוה יותר מבגירים), סיבת האשפוז, מחלות רקע (חולים במחלות לב וכלי הדם – בסיכון גבוה מאחרים), מגדר (גברים בסיכון גבוה מנשים) ומשך ימי האשפוז.

מחברי הדו"ח ציינו, כי על-פי הערכות, 3.2 מיליון בני אדם באירופה סובלים מדי שנה מזיהומים נרכשים בבתי החולים כאשר 11% מהם מאובחנים כאלח דם. בארה"ב מדובר ב-750 אלף בני אדם, כש-72 אלף מקרים הם מאלח דם.

מחקר שנערך בארה"ב הראה, שלמטופלים עם זיהום בדם יש סיכוי גבוה פי 2.27 לתמותה בהשוואה למטופלים שלא סבלו מזיהום

מחקר שנערך בארה"ב הראה, שלמטופלים עם זיהום בדם יש סיכוי גבוה פי 2.27 לתמותה בהשוואה למטופלים שלא סבלו מזיהום. בנוסף, זיהום בדם מאריך את משך האשפוז ב-150% בממוצע. מחקר נוסף מצא, שזיהום בדם גורם להארכת משך האשפוז ב-19 יום בממוצע. מחקר אחר שנעשה בארה"ב ומצוטט בדו"ח מצא, כי אצל יותר מ-8,000 מטופלים שפיתחו זיהום בדם שיעור האשפוזים החוזרים עלה ל-37%, לעומת 26.7% בקרב מטופלים שלא פיתחו אותו. בארה"ב העריכו כי הזיהומים בדם מהווים נטל כלכלי על המערכת בשיעור של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה. ה-CDC דיווח, כי בין 2008 ל-2014 ניכרה ירידה של כ-50% באירועי אלח דם בארה"ב.

עוד מצטט הדו"ח מתוך מחקרים שלפיהם ביחידות לטיפול נמרץ שיעור ההיארעות של זיהומים בדם הוא בין 1.27 ל-2.01 ל-1,000 ימי צנתר. בקנדה דווח על 1.47 ל-1,000 ימי צנתר.

על פי דו"ח מבקר המדינה מ-2013, בין 4,000 ל־6,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים בבתי החולים.

תגובות

בית החולים "רמב"ם" מסר בתגובה לממצאי הדו"ח: "כמרכז-העל הגדול בצפון הארץ, רמב"ם קולט למחלקה לטיפול נמרץ שלו את המקרים הקשים ביותר של אירועי טראומה וכוויות בצפון. מדובר במאושפזים הזקוקים לזמני אשפוז ארוכים במיוחד והדבר משפיע על שיעור הזיהום הנרכש. כדי להתמודד עם הבעיה נעשו לאחרונה מספר צעדים, כמו למשל פיצול מחלקת טיפול נמרץ לטיפול נמרץ פנימי ולטיפול נמרץ כירורגי".

"רמב"ם": "כדי להתמודד עם הבעיה נעשו לאחרונה מספר צעדים, כמו למשל פיצול מחלקת טיפול נמרץ לטיפול נמרץ פנימי ולטיפול נמרץ כירורגי"

שר הבריאות אמר בתגובה לדו"ח: "הזיהומים בבתי החולים היא בגדר מגיפה לכל דבר, המאיימת על מערכת הבריאות. אנו רואים כיעד עליון את המלחמה בתופעה הקשה הזאת. הנתונים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ובפעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל, ביוזמתי, שורה של צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש לשם הורדה בשיעורי הזיהומים, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע".

מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוסיף: ״אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. לשם כך גיבשנו תכנית לאומית לצמצום הזיהומים. היא כוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור".

לדברי המשרד, בשנת 2016 ייסד משרד הבריאות את "התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים" במערכת הבריאות. משרד הבריאות מסר, כי "זו תכנית רב שנתית, עם תקציב ייעודי של 50 מיליון שקל לשנה. מטרתה לחזק את היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים וקידום קליטת אחיות בעלות הכשרה ייעודית בתחום המלחמה בזיהומים וכן רופאים מומחים שינהלו את הנושא.

"בנוסף, מפותחים על-ידי משרד הבריאות מערכי הדרכה ייעודיים לצוותים הרפואיים, נערכים ימי עיון וסדנאות ומפותחים כלים למחשוב המידע לשם שיפור יכולת הבקרה וההתערבות. כמו כן מקודמת תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, ומגויס כוח אדם ייעודי לשם כך. בעתיד הקרוב, יושק קמפיין להעלאת המודעות להיקף הבעיה, ולסיכונים הניתנים למניעה. יסופקו הנחיות מפורטות מאד לשמירה על כללי ההתנהגות בבתי החולים למבקרים ולצוות, ויפורסמו נתונים על ממדי התופעה לציבור".

האגודה לזכויות החולה בישראל מסרה בתגובה, כי "הדו"ח מציג שתי תופעות בעייתיות. הראשונה: רמות הזיהום הגבוהות בבתי החולים. בימים האחרונים אנחנו ערים לצפיפות ולעומסים אדירים במחלקות השונות. המצב נובע ממחסור במיטות ובכוח אדם. בישראל פחות מ-15,500 מיטות אשפוז כלליות - כ-1.87 מיטות ל-1000 נפש, לעומת ממוצע של 3.3 מיטות במדינות ה-OECD. מדד המיטות איננו רק פיזי אלא גם אנושי: שיעור כוח האדם של רופאים נקבע ב-1977, ומאז, כמובן, הצרכים והיכולות השתנו.

"הבעיה השנייה, שהיא אקוטית לא פחות, היא הסדרי הבחירה בין בתי החולים. אנחנו מברכים על כל דו"ח המאפשר לחולים להשוות בין בתי החולים, אך כל עוד הסדרי הבחירה של קופות החולים עם בתי חולים מחייבות את החולים להגיע אך ורק לבתי החולים שנמצאים בהסדר עמן, אזי תחרות אמתית לא תהיה וניסיון אמתי לשפר את הנתונים מצד בתי החולים גם הוא יבושש לבוא".

להורדת הדו"ח המלא