טיקגרלור הינה אנטגוניסט ישיר לרצפטור P2Y12 שעל הטסיות, ויכולה להפחית היארעות אירועים קרדיווסקולרים מאג'וריים כאשר ניתנת בבית החולים למטופלי ה-STEMI. השאלה לגבי יעילות מתן טיקגרלור טרם ההגעה לבית החולים בשיפור זרימה קורונרית ובתוצאים קליניים נותרת פתוחה.
עוד בעניין דומה
כדי להעריך סוגיה זו, התבצע מחקר בינלאומי, רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות, שכלל 1,862 מטופלים עם STEMI שנמשך פחות מ-6 שעות, והשווה בין מתן טיקגרלור טרם ההגעה לבית החולים (באמבולנס) למתן בבית החולים (במעבדת הצנתורים).
התוצאים הראשוניים המשולבים היו היעדר רזולוציה של מקטע ST ב-70% ומעלה והעדר זרימת TIMI 3 בעורק האחראי לאוטם באנגיוגרפיה הראשונית. תוצאים משניים כללו שיעור אירועים קרדיווסקולרים מאג'ורים וסטנט טרומבוזיס דפניטיבי ב-30 יום לאחר האירוע.
הזמן החציוני מרנדומיזציה לאנגיוגרפיה היה 48 דקות, ופער הזמן החציוני בין שני זרועות הטיפול היה 31 דקות. לא תועדו הבדלים מובהקים בשיעורי תוצא הסיום העיקרי (היעדר רזולוציה של מקטע ST ב-70% ומעלה והעדר זרימת TIMI 3 בעורק האחראי לאוטם) בין מתן prehospital לבין מתן בבית החולים. היעדר רזולוציה של מקטע ST ב-70% ומעלה לאחר PCI (תוצא משני) דווח ב-42.5% וב-47.5% מהמקרים, בהתאמה. שיעורי אירועים קרדיווסקולרים מאג'ורים לא נבדלו באופן מובהק בין שני זרועות הטיפול.
שיעורי סטנט טרומבוזיס היו נמוכים יותר בחולים שטופלו בברילינטה לפני ההגעה לבית החולים בהשוואה לחולים שקיבלו את הטיפול במעבדת הצנתורים (0% לעומת 0.8% ב-24 שעות הראשונות; 0.2% לעומת 1.2% לאחר 30 יום).
שיעורי דימומים מאג'ורים היו נמוכים וזהים בשני זרועות הטיפול, ללא תלות בהגדרות השונות.
החוקרים סיכמו, כי מתן טיקגרלור בחולי STEMI טרם ההגעה לבית החולים היא גישה טיפולית בטוחה, אך איננה מדגימה שיפור בפרפוזיה הקורונרית לפני הצנתור הכלילי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
