חדשות

מחקר ישראלי: אין הבדל במוחם של סובלים מאוטיזם לעומת האוכלוסייה

המחקר, שניתח באופן מעמיק סריקות MRI של המוח, בוצע באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע בשיתוף חוקרים מארה"ב

מחקר שנעשה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קרנגי-מלון בפיטסבורג, העלה כי בניגוד לתפיסה הקיימת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במבנה המוח של מי שסובלים מאוטיזם. המחקר בוצע על ידי ניתוח בדיקות MRI, והוא הגדול ביותר מסוגו שנעשה עד היום.

החוקרים דיווחו על ממצאיהם לכתב העת Cerebral Cortex של אוניברסיטת אוקספורד במאמר תחת הכותרת "האם יש ליקויים א-נורמאליים אנטומיים באוטיזם?". המחקר מצא, כי האנטומיה של המוח אצל ילדים (מעל גיל 6) ומבוגרים (עד 65) הסובלים מאוטיזם אינה שונה מהותית מאלו שאינם סובלים מכך.

"הממצאים שלנו", ציין ד"ר אילן דינשטיין מהמחלקה למדעי המוח, מדעים הקוגניטיביים ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, "מציעים תשובות ברורות למספר מחלוקות מדעיות לגבי האנטומיה של המוח. שאלות אלו מעסיקות את כל מי שמעורב בחקר האוטיזם בעשורים האחרונים".

לדבריו, "המחקר סותר השערות קודמות הטוענות שאוטיזם קשור להבדלים במבנה המוח - כמו נפח המוח, עובי קליפת המוח, או גודלם של אזורים ספציפיים בו".

החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו ממאגר המידע ABIDEי (Autism Brain Imaging Data Exchange), המספק הזדמנות לערוך השוואות בקנה מידה גדול של סריקות MRI אנטומיות שנעשו בין קבוצת אנשים עם אוטיזם לבין קבוצת הביקורת - וכך ולפתור שאלות חשובות רבות. מאגר הנתונים, שנפתח לשימושי מחקר רק באחרונה, הוא לקט של סריקות MRI שנעשו ביותר מ-1,000 נבדקים מכל רחבי העולם - מחציתם עם אוטיזם ומחציתם הוגדרו במחקר כביקורת.

במחקר הנוכחי בוצעו בדיקות מפורטות מאוד של הסריקות האנטומיות, שכללו חלוקה של כל מוח ליותר מ-180 אזורים ואומדן של מדדים אנטומיים שונים (נפח, פני השטח ועוביו כל אזור ואזור). לאחר מכן בחנו החוקרים כיצד שתי הקבוצות - עם אוטיזם וקבוצת הביקורת - נבדלו בהתייחס לכל אזור באופן פרטני וגם בהתייחס לקבוצות של אזורי המוח, תוך שימוש בניתוחים מורכבים יותר. אלו בחנו הבדלים רבי-משתנים בין הקבוצות.

התוצאה הבולטת ביותר של האנליזות הללו היתה שההטרוגניות האנטומית בתוך כל אחת מהקבוצות היתה עצומה. "היא האפילה רבות על ההבדלים הקטנים שנמצאו בין הקבוצות", הדגיש ד"ר דינשטיין, והוסיף: "לדוגמה, פרטים מקבוצת הביקורת, יכלו להיות שונים זה מזה ב-90-80% בנפחי המוח שלהם, בעוד שאלו שנמנו על קבוצת האוטיזם נבדלו בנפחי המוח שלהן ב-3-2% לכל היותר (תלוי באופן שבו נבחרו הפרטים לצורך הבדיקה)".

ד"ר דינשטיין: "מסקנה זו עומדת לכן בניגוד חד לדיווחים רבים שהופיעו בשנים האחרונות בדבר קיומם של הבדלים אנטומיים משמעותיים אצל אנשים עם אוטיזם בהשוואה ללא-אוטיסטים. התברר, כי ההבדלים נמצאו במחקרים שנעשו בהיקף קטן - שלרוב כללו השוואות בין 40 עד 50 אנשים.

"התוצאות שהושגו במחקר שלנו מרמזות באופן ברור כי האוטיזם איננה תסמונת הנובעת מפתולוגיה אנטומית ספציפית וכי המדענים לא יוכלו להסתמך על האנטומיה בלבד על מנת להסביר או לזהות את המנגנונים העומדים מאחורי התסמונת. הסברים מורכבים יותר, הכוללים שילוב של מדדים אנטומיים עם מדדים תפקודיים וגנטיים הם כנראה הכיוון".

במחקר השתתפו עוד ד"ר סיגל ברמן (הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון), פרופסור מרלן בהרמן (פסיכולוגיה, קרנגי מלון) והדוקטורנט שלומי האר (מדעי המוח באוניברסיטת בן גוריון).

לתמצית המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  MRI,  אוטיזם,  אוניברסיטת בן גוריון,  מוח,  מבנה המוח,  חומר לבן,  אוניברסיטת קרנגי-מלון
תגובות
מינה גורביץ
09.11.2014, 22:46

בדיקות להוכחת הבדלים במבנה האנטומי של המוח בין אוטיסטים לילדי ביקורת יש לבצע כאשר קיימים הבדלים משמעותיים בהקפי הראש. במעקב אחרי שינויים בהקף הראש בשנת החיים הראשונה בין תינוקות שאובחנו כאוטיסטים בהמשך החיים לילדי ביקורת וילדים שפיתחו ליקויים אחרים כגון ADHD נמצאו הבדלים משמעותיים. תינוקות שנולדו במשקל ובהיקף ראש נמוך מהממוצע עשו קפיצה משמעותי בהיקף הראש ובאחוזוני משקל בין לידה לגיל 3 חדשים והיקף הראש המשיך לעלות באחוזונים עד גיל 9 חדשים בהשוואה לכל הקבוצות האחרות.
אם בדיקת MRI היתה נעשית במהלך התקופה הזו בה קיימים הבדלים משמעותיים ניתן היה לראות ממצאים במוח שמסבירים את תהליך התפתחות האוטיזם. במהלך השנים בשל התערבויות כאלה ואחרות משתנה, קרוב לוודאי, האנטומיה של המוח וההבדלים מיטשטשים. יתכן וזו הסיבה שבגיל 6 שנים ומעלה לא ניתן למצוא הבדלים.
יתכן ואם היתה נעשית השוואה בבדיקות MRI תפקודי בין הקבוצות בגילאים האלה ניתן היה הבדל בשימוש באזורים השונים של המוח בין הקבוצות...
עבודות בחקר האוטיזם צריכות להתבצע בגיל הרך היות וההשערה המקובלת בספרות העדכנית היא שקרוב לוודאי מדובר בליקוי גנטי כרקע וארוע משמעותי במהלך ההיריון וגורמים סביבתיים שמתווספים מרגע לידתו של הפעוט. התינוק האוטיסט נולד עם התחלת התפתחות האוטיזם מרגע הלידה אך הממצאים המתוארים ב-DSM, שקובעים את האבחנה מופיעים מאוחר יותר. מי שעוקב אחר התפתחות הליקוי מלידה יודע לזהות סימנים מנבאים מוקדמים....