חדשות

עלייה בתחלואה דמוית שפעת; מורגשת בעיקר במרפאות ובמיון ילדים

במקביל, על רקע מצוקת מיטות האשפוז בבתי החולים, דיווחו מנהלי בתי החולים לאתר Ynet על המצב התקציבי הקשה במוסדותיהם

רפואה דחופה. חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם (צילום: פלאש 90)
כניסה לחדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם (צילום: פלאש 90)

המרכז לבקרה על מחלות במשרד הבריאות דיווח אתמול (יום ג'), כי נמשכת העלייה בתחלואה דמוית שפעת, במסגרת הצפי לעונה, והיא מורגשת במיוחד במרפאות הקהילה וגם בפניות למיון ילדים בבתי החולים, ובתפוסת המיטות במחלקות האשפוז של הילדים. לעומת זאת, בשבוע שהסתיים ב-20 בדצמבר נרשמה ירידה בפניות למיון בשל דלקת ריאות.

במסגרת הניטור השבועי בנושאי שפעת ודלקת ריאות עונתיות נמסר בדו"ח, כי "מכבי" שירותי בריאות הודיעה על עלייה בתחלואת שפעת בקרב ילדים עד גיל 18 ובקרב בני 64-19, בעוד "כללית" מסרה כי חלה עלייה בפניית תינוקות מתחת לגיל שנתיים. בהקשר לדלקת ריאות דיווחה "כללית" על עלייה בפניות של מבוגרים בני 19 ומעלה ובקרב בני 65 ומעלה.

העלייה בפניות למיון כללי בעקבות תחלואה עונתית זאת עדיין לא הגיעה לשיאים שנרשמו בינואר 2013.

בתפוסה בחדרי המיון לילדים נרשמה בשבוע שעבר עלייה מתונה, בעוד תפוסת המיטות במחלקות הילדים הגיעה כבר ל-107%. לעומת זאת, בתפוסת המיטות במחלקות הפנימיות נרשמה בשבוע שעבר דווקא ירידה ל-99% לעומת 106% שבוע קודם. כל הנתונים הם ממוצעים שבועיים.

מצב מערכת הבריאות

אתמול דיווח אתר Ynet, כי ב"וולפסון" הגיעה התפוסה בפנימיות ל-115% ונראו רופאים ואחיות מבצעים בדיקות לחולים במסדרון. בעוד שהתקן למחלקה פנימית עומד על 38-36 חולים, בפועל הממוצע בחלק מהן הוא 46, בכלל זה של חולים קשים ומונשמים.

ב"סורוקה", דיווח האתר, המתין זוג במיון במשך עשר שעות לפני שאחות ניגשה אליהם. ברמב"ם המתינו 20 איש במיון במשך 10 שעות לפני שהועברו למחלקות אשפוז, אבל היו גם כמה מקרים שזמן ההמתנה עמד על 26-25 שעות. ב"מאיר", דיווח האתר, זמן ההמתנה לרופא בכמה מחלקות היה 6-5 שעות. "במצב הזה אין זה פלא שהרופאים והאחיות מתרוצצים בין החולים ונראים מותשים", נכתב בדיווח.

יו"ר האיגוד לרפואת פנימית, ד"ר דרור דיקר, אמר ל-Ynet: "ברגע שיש עומס במחלקה, היכולת (של הרופאים) להקדיש זמן לכל חולה מופחתת. לכל חולה יש פחות זמן רופא וזמן אחות. העומסים הללו אינם עונתיים, הם קיימים לאורך כל השנה - אבל בחורף יש מחלות שמגדילות אותם".

בתי החולים תולים את האשם במחסור במיטות וגם במכשור מתקדם, בתת-תקצוב חמור, וגם במחסור בכוח אדם רפואי.  אחת הדוגמאות הבולטות לגבי המחסור היא שבישראל 3 מערכות MRI ל-1 מיליון תושב, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD עומד על 14. כמו כן, בישראל 9.2 מכשירי CT ל-1 למיליון בעוד שבמדינות ה-OECD מדובר ב-24 . נתונים אלו מסבירים את הסיבות לתורים ארוכים למכוני ההדמיה.

מנהל "שיבא", פרופסור זאב רוטשטיין, אמר: "שנת הבחירות הקרובה איננה שנה לרפורמות ולשינויים עמוקים. לכן אנחנו צפויים לחזור למה שקרה השנה". לדבריו, הרכש המתוכנן של בית החולים לקניית תרופות וציוד רפואי עמד השנה על 250 מיליון שקל – אלא שבסופו של דבר הוא הסתכם ב-310 מיליון. "כשמדובר בפער שכזה נוצרות דילמות יומיומיות", ציין.

מנהל "סורוקה", ד"ר אהוד דודסון, אמר: "מספר המיטות לאלף נפש אצלנו נמוך כיוון שמדובר בבית חולים בפריפריה. תכנית קיצור התורים של יעל גרמן, שרת הבריאות שהתפטרה, התבטלה כשנפלה הממשלה. תוספת המשאבים שהייתה אמורה להגיע מהמדינה -התבטלה גם היא".

מנהל "וולפסון", ד"ר יצחק ברלוביץ, הוסיף: "העובדה ששום גוף פוליטי המתמודד בבחירות הקרובות טרם הכריז על רפורמה במערכת הבריאות - מטרידה: המערכת נאנקת כבר הרבה מאוד שנים וכל שנה המצב רק מחריף. החולים סובלים. המערכת צריכה לקבל יחס לפחות כמו שמקבלות מערכות הביטחון והחינוך. פגיעה בבריאות היא פגיעה בחוסן הלאומי שלנו".

מנהל "רמב"ם", פרופסור רפי ביאר, אמר: "מערכת האשפוז בישראל במשבר עמוק. הוא נוצר בגלל תקצוב מכווץ ולא אחראי שלא התאים עצמו לגודל האוכלוסייה ולרפואה המודרנית. כשחולה שוכב במסדרון זו פגיעה בכבוד האדם. יש לנו רופאים נהדרים ואחיות נהדרות, מסורים, נאמנים, נשארים לעבוד שעות על גבי שעות. אבל כשאחות רצה מחולה לחולה ורופא מגיע למטופל רק כעבור שלוש שעות, אז הטיפול הרפואי נפגע".

השרה לשעבר ח"כ יעל גרמן אמרה לאתר: "מערכת הבריאות נמצאת במצוקה תקציבית קשה מאוד - ולא מהיום אלא מזה זמן רב. בתקציב 2015 שהיה אמור להיכנס לתוקפו בעוד 8 ימים נועדה תוספת של 4.3 מיליארד שקל כשמתוך זה כ-600 מיליון לקיצור תורים לבתי החולים וסכומים משמעותיים נוספים לתקציבי הבסיס של קופות החולים . כל זה נעצר בגלל החלטה חסרת אחריות של ראש הממשלה שלא להעביר את התקציב החברתי של שר האוצר לשעבר".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, מסר בתגובה, כי "המשרד מודע לבעיות ונעשית עתה עבודה מאומצת להשגת משאבים נוספים למערכת הבריאות. במקביל מגובשות בו גם כמה תכניות חלופיות כדי להתמודד עם הבעיות בדרכים יצירתיות". הוא הביע תקווה שסיכומי התקציב ל-2015 כפי שסוכמו עם האוצר יתממשו עם הקמת הממשלה הבאה.

עוד אמר פרופסור אפק, כי לקראת 2016 יהיה צורך לדון שוב עם האוצר על תוספת מיטות. התוכנית המתגבשת עתה מיועדת, בינתיים, להביא להקטנת שיעור האשפוזים החוזרים, הפחתה בעומסי על-ידי קישור הדוק יותר בין בתי החולים למרפאות הקהילה. כמו יש כוונה להוסיף תקנים לרופאים ואחיות והקטנת עומסים בחדר המיון על-ידי העסקת "עוזרי רופאים".

נושאים קשורים:  חדשות,  תקציב הבריאות,  מערכת הבריאות,  ועדת גרמן,  בתי החולים
תגובות