החייאה

תרופות אנטי-אריתמיות לא משפרות תוצאות לטווח הארוך בהחייאה

במחקר כפול סמיות נמצא, כי השימוש בלידוקאין ואמיודרון בהשוואה לאינבו לא משפר את סיכויי ההישרדות והתוצאות הנוירולוגיות בזמן השחרור מבית החולים

25.04.2016, 08:23
לידוקאין (צילום: אילוסטרציה)

דום לב הינה סיבת מוות שכיחה ביותר מחוץ לבית החולים, עם מעל 300 אלף מקרים בשנה בצפון אמריקה. פרפור חדרים ופעילות חשמלית ללא דופק (PEA) פעמים רבות אינם מגיבות לנסיונות דפיברליציה.

אמיודרון (amiodarone – Procor) ולידוקאין (lidocain) הן שתי תרופות אנטי-אריתמיות, שהוכחו כמשפרות סיכוי לדפיברילציה מוצלחת, אולם חסרים מחקרים איכותיים המעריכים את התוצאות לטווח ארוך של השימוש בתרופות החייאה אלו.

במחקר נרחב שבוצע בצפון אמריקה על ידי קבוצת החוקרים Resuscitation Outcomes Consortium Investigators, נבדקה השפעת השימוש בתרופות ההחייאה על סיכויי ההישרדות בעת השחרור מבית החולים, ועל התפקוד הנוירולוגי בעת השחרור.

במחקר כפול סמיות ובעל הקצאה אקראית, נעשתה השוואה בין שלוש זרועות טיפול - אמיודרון, לידוקאין וסליין (אינבו), שניתנו לתוך הווריד או העצם. בנוסף לתרופות ניתן טיפול החייאה מקובל לפי הקווים המנחים. אוכלוסית המחקר היתה מבוגרים עם דום-לב שהתרחש מחוץ לכתלי בית החולים, פרפור חדרים עמיד לשוק, או טכיקרדיה חדרית ללא-דופק לאחר מתן שוק אחד לפחות. המחקר התבצע בעזרת פאראמדיקים ב-10 אתרים שונים בצפון אמריקה.

התוצאה הראשית היתה הישרדות בעת השחרור מבית החולים, והתוצאה המשנית היתה תפקוד נוירולוגי שמור בעת השחרור. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת NEJM.

באוכלוסית המחקר הסופית (pre-protocol) נכללו 3,026 מטופלים, שהוקצו לזרוע אמיודרון (974), לידוקאין (993) או אינבו (1059). בקבוצות אלה, אחוזי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים היו 24.4%, 23.7%, ו-21.0%, בהתאמה.

ההבדלים בשיעורי ההישרדות של אמיודרון לעומת אינבו היה 3.2 נקודות אחוז (95% רווח סמך -0.4 עד 7.0; P=0.08), לידוקאין לעומת אינבו 2.6 נקודות אחוז (1.0- עד 6.3; P=0.16), ואמיודרון לעומת לידוקאין 0.7 נקודות אחוז (3.2- עד 4.7; P=0.70). מידת התפקוד הנוירולוגי היתה דומה בשלוש הקבוצות (נמדד בעזרת modified Rankin score).

יחד עם זאת, נצפתה הטרוגניות להשפעת הטיפול בשאלה אם האירוע נצפה על ידי עובר אורח או לא (P=0.05): השימוש באמיודרון או לידוקאין היה קשור לעלייה בשיעור ההישרדות במקרים בהם האירוע נצפה על ידי עובר אורח, אך לא באירועים אשר לא נצפו.

בנוסף, הצורך בקיצוב חיצוני היה גבוה יותר בקרב מטופלים אשר קיבלו אמיודרון מאשר בשתי הקבוצות האחרות.

החוקרים מסכמים, כי לא אמיודרון ולא לידוקאין מביאים לשיפור ההישרדות או התוצאה הנוירולוגית לטווח הארוך, בהשוואה לאינבו, בקרב מטופלים עם דום לב מחוץ לבית החולים כתוצאה מפרפור חדרים או מטכיקרדיה חדרית ללא דופק.

מקור:
Kudenchuk, Peter J., et al. "Amiodarone, Lidocaine, or Placebo in Out-of-Hospital Cardiac Arrest.”New England Journal of Medicine (2016).‏ Doi 10.1056/NEJMoa1514204

נושאים קשורים:  החייאה,  פרפור חדרים,  אמיודרון,  פרוקור,  לידוקאין,  מחקרים
תגובות