בשנים האחרונות חלה ירידה מתמשכת במספר מקרי המוות החריגים בישראל, כך נמסר ממשרד הבריאות שהעביר את הנתונים בנושא הזה לבקשת התנועה לחופש המידע. עם זאת, דיווח היום (ג') "ידיעות אחרונות" כי משרד הבריאות לא עוקב אחרי נתונים לגבי תמותה מרשלנות רפואית מאחר שלטענתו "מושג רשלנות רפואית איננו חד משמעי".

החל מ-2012 מחויבים בתי החולים וקופות החולים לדווח למשרד הבריאות על מקרי מוות חריגים שאירעו בהם "כדי ללמוד באופן שוטף ורציף מהניסיון המצטבר ולהפקת לקחים מכל אירוע חריג". הדבר מקובל בכל מערכת הבריאות במדינות המערביות וכך גם בישראל.

על פי הנתונים שהועברו ממשרד הבריאות, חלה ירידה באירועים החריגים בין השנים 2015־2017: מספר מקרי הפטירה שאירעו תוך 24 שעות מקבלת אדם לאשפוז או למיון (למעט אם הוא חולה סופני או במחלה כרונית) ירד מ־2,092 ב־2015 ל־1,498 מקרים ב־2017.

מספר מקרי המוות לאחר ניתוח או פעולה פולשנית אחרת, אם המטופל לא התאושש מהם לפני פטירתו, ירד מ־611 אירועים ב־2015 ל־402 מקרים ב־2017.

מספר פטירות תוך כדי ניתוח או שבוע לאחריו: ירידה מ-604 מקרים ב-2015 ל-493 ב-2016 (השנה האחרונה שבה נמסרו הנתונים בנושא הזה).

מספר המקרים שבהם אדם הגיע לבית חולים כשהוא מת: 286 ב-2015 לעומת 156 ב-2017.

במספר הפטירות של אדם מתחת לגיל 30 שלא סבל ממחלות: ירידה מ-148 מקרים ב-2015 ל-112 ב-2017.

משרד הבריאות הסביר את הירידה במקרים אלה בכך שבשנים האחרונות "בוצעה סדרת פעולות בעזרתן צומצם מספר האירועים החריגים ונכתבו נהלים מחייבים לניהול סיכונים במוסדות הרפואיים".

אלא שעל פי הדיווח, אין בידי משרד הבריאות נתונים דומים על מספר מקרי המוות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית. "לא ניתן להשיג נתונים אלה משום שכדי לקבלם תידרש הזמנה של כל תיקי הדיווח השמורים בארכיון החיצוני של המשרד בכל אחת מלשכות הבריאות ובחינה פרטנית של כל אחד מהאירועים כדי לבדוק האם הסתיים בפטירה".

בדיווח צוין כי בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות לפני כחצי שנה הוצגו לראשונה נתוני רשלנות רפואית בישראל: כמחצית ממספר התביעות עקב רשלנות רפואית נפסקות לטובת החולים; כ־46% מהמקרים הם בגינקולוגיה ומיילדות. בשנים האחרונות נראית עלייה בתביעות נגד רופאים שלא הסבירו למטופליהם את הסכנות וההשלכות של הטיפול שהם מקבלים.