שאיפה של הפרשות מזוהמות שמקורן מתחת למיתרי הקול עשויה לגרום לדלקת ריאות המקושרת להנשמה (VAP - ventilator-associated pneumonia) בקרב מטופלים מונשמים. המנגנונים שמסבירים את הימצאות החיידקים מתחת למיתרי הקול בקרב מטופלים במצב קשה לא ידועים, מה שמגביל את היכולת למנוע מקרי VAP.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לאפיין את הפגיעה המתרחשת במנגנוני ההגנה הקיימים מתחת למיתרי הקול אצל מטופלים מונשמים ביחידה לטיפול נמרץ. כמו כן, החוקרים רצו לקבוע האם המוצין (mucin) שנמצא מתחת למיתרי הקול תורם לפגיעה ביכולת הבליעה של נויטרופילים ובכך גורם להתרבות חיידקים באזור.

החוקרים לקחו דגימות מהאזור שמתחת למיתרי הקול ממטופלים שמונשמים (עברו אינטובציה ארבעה ימים לפני לפחות) וממטופלים שהונשמו לאחרונה (עברו אינטובציה לפני פחות מחצי שעה) שהיוו את קבוצת הביקורת. בנוסף, החוקרים בודדו ויצרו תרבית של תאי אפיתל ראשוניים שנלקחו מהאזור שמתחת למיתרי הקול מהמטופלים בקבוצת הביקורת וביצעו בדיקות מעבדה שקשורות למערכת החיסון המולדת.

במחקר נכללו 24 מטופלים מהיחידה לטיפול נמרץ ו-27 מטופלים בקבוצת הביקורת. תוצאות המחקר הראו שבדגימות שנלקחו מהמטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ היה מגוון חיידקים קטן יותר והיו יותר פתוגנים פוטנציאלים. כמו כן, נמצא שהאזור מתחת למיתרי הקול באותם מטופלים היה מאופיין בדלקת נויטרופילית, כמות גבוהה של ציטוקינים פרו-דלקתיים ופרוטאזות של נויטרופילים. בנוסף, באותם מטופלים נצפו שינויים בהפרשות, כולל הצטברות של מוצין.

החוקרים מצאו שהמוצין בנמצא בהפרשות המטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ פגע ביכולת של הנויטרופילים לבלוע ולהרוג חיידקים. הפגיעה בתפקוד הנויטרופילים הייתה הפיכה באמצעות טיפול עם תרופות מכייחות. כמו כן, המוקוס שנמצא מתחת למיתרי הקול הוביל לגדילה משמעותית יותר של חיידקים ולהגברת יכולת החדירה שלהם במודל של משטח אוויר-נוזל שבוצע על תאי אפיתל שנלקחו מקבוצת הביקורת.

מסקנות המחקר הראו כי הנשמה מכנית בטיפול נמרץ מאופיינת בהפרשות מוצין מוגברות ובדלקת נויטרופילית. המוצין פוגע בתפקוד הנויטרופילים ומעודד התרבות של חיידקים. כמו כן, נמצא כי תרופות מכייחות יכולות להפוך את הפגיעה בנויטרופילים המתווכת ע"י מוצין. פגיעה בייצור המוקוס ופינוי שלו יכולות להוות שיטה פוטנציאלית להגברת היתרונות המניעתיים של ניקוז מתחת למיתרי הקול.

מקור: 

Powell, J. et al. (2018) AJRCCM 198, 3.