משרד המשפטים מתנגד לדרישת הרופאים להחמיר בענישת תוקפי צוותים רפואיים. נציגת המשרד אמרה זאת אתמול (ד') בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שדנה בהצעת חוק של חברות הכנסת מרב בן-ארי ואיילת נחמיאס ורבין בנושא זה.

במהלך הדיון הסוער התבטאו נציגי משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחיות על "היעדר מענים מצד המדינה כלפי התופעה ההולכת וגוברת של אלימות כלפי צוותים רפואיים".

ד״ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית. "חשוב להעמיק את מעגל ההרתעה"

נציגת משרד המשפטים עו"ד לילך וגנר הודיעה כי המשרד מתנגד לדרישה להחמרת הענישה הקבועה בחוק ואמרה: "מחקרים מוכיחים שהרתעה איננה מושגת באמצעות החמרת ענישה. אלימות כלפי אנשי צוות רפואי היא חמורה מאוד, ואנחנו לא מקלים בה ראש, אבל חושבים שהחמרת הענישה היא פתרון קל לבעיות שפתרונן מורכב בהרבה.

"העבריינים הפוטנציאליים לא קוראים את ספר החוקים ואז מחליטים אם לתקוף. יש צורך בנקיטת שורה של צעדים להבטחת המוגנות של אנשי הצוות הרפואי".

עוד הסבירה עו"ד וגנר כי מרבית התקיפות של אנשי רפואה נופלות כבר היום בקטגוריה של "נסיבות מחמירות" ושהעונש המירבי הקבוע בחוק בגינן הוא עד חמש שנות מאסר.

ד״ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר בדיון כי מעבר למעגל אבטחת הביטחון הפיזי המיידי של הרופאים והאחיות באירועי האלימות, חשוב להעמיק את מעגל ההרתעה וזאת על ידי החמרת הענישה.

"אנשי הצוות הרפואי", אמר, "מהווים כיום מטרה לתסכול של הציבור עקב הצפיפות הפיזית מההמתנה הארוכה בחדרי המיון, מהתמותה עקב זיהומים ותמותת פגים – כל אלה ונוספים הם תוצאה מההזנחה רבת השנים ותת התקצוב של מערכת הבריאות.

"הצוותים הרפואיים זקוקים לגיבוי הציבורי שייצא מהכנסת שהם מוגנים. לא ברורה אפלייתם מול עובדי ההוראה, שרף הענישה לגביהם הועלה לחמש שנות מאסר", אמר ד"ר פלדמן.

נציגת משרד הבריאות, ד"ר ניבה אזוז, הצטרפה לדרישה להחמרה בענישה. "אני לא חושבת", אמרה, "שיש עובד בריאות אחד שלא חווה אלימות. זה קורה כל יום. כיום כבר אושרה החמרת ענישה על התעללות בבעלי חיים לארבע שנים. לעומת זאת, העונש הבסיסי על תקיפת עובד במערכת הבריאות הוא שלוש שנים בלבד. עובדי מערכת הבריאות כנראה נחשבים בעיני המדינה פחות מבעלי החיים".

מנכ"ל הסתדרות האחיות אורי פליישמן ביקש שהצעת החוק תכלול בהגדרותיה, לצד כלל עובדי הרפואה, גם את כלל נותני השירות במוסדות הרפואיים, בהם גם מאבטחים ועובדי משק.

ח"כ בן ארי קבעה כי הצעה זו תיבחן ותועלה לדיון בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה.

הוועדה אישרה לקריאה ראשונה את הצעות החוק של שתי חברות הכנסת כהצעה אחת ממוזגת. הצעת החוק תתמקד בהרחבת ההגנות הקבועות בחוק לכל מי שנותן שירותי בריאות, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן לנותני שירותי עזרה ראשונה, בהם מתנדבים המעניקים עזרה ראשונה לפצועים ולחולים.

כיום קובע חוק העונשין כי התוקף עובד ציבור בעת מילוי תפקידו או באופן הקשור למילוי תפקידו דינו מאסר של שלוש שנים. עם זאת, מגדיר הסעיף הזה בחוק מקרים שבהם תוחמר הענישה עד לחמש שנות מאסר: אם התוקף התכוון להכשיל או למנוע מהנתקף למלא את תפקידו, אם התוקף החזיק בנשק חם או קר, או אם התקיפה התבצעה על ידי יותר משני אנשים. לגבי תקיפה של מי שמוגדר "עובד חירום" בעת שהוא מטפל באדם המצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או בעת שהוא עובד בחדר מיון - קובע החוק מאסר של חמש שנים.

בדיון אמרה ח"כ מרב בן ארי: "בשנים האחרונות הצוותים הרפואיים בישראל עוברים תקיפות רבות. מדיונים שקיימנו מול משרד המשפטים מצאנו שהחוק אכן מגדיר כבר היום ענישה מחמירה, אך יש צורך לחדד את הגדרותיו ולהרחיבן כדי לוודא שכלל נותני השירותים הרפואיים, כולל מתנדבים נותני עזרה ראשונה, יקבלו מענה משפטי והגנה בחוק".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה: "מחלקות המיון והמחלקות הפנימיות בארץ נמצאות במצב מאוד קשה ובשל כך האינטראקציות שבין הציבור לבין הצוותים הרפואיים הן לא פשוטות. אנשים שנראים נורמטיביים מגיעים ברגע לסיטואציות של אלימות מילולית, ולעתים אף פיזית, מול הצוותים. אנחנו נהיה חייבים להיות הגב ומערכת הביטחון של מערכת הבריאות בישראל".