דעות

מערכת הבריאות בישראל גוססת וזקוקה להחייאה מיידית ולחשיבה חיובית

משהו רע קורה במערכת הבריאות הציבורית בשנתיים האחרונות. בפתחה של מערכת בחירות שנייה, על הפוליטיקאים מוטלת המשימה להחיות את מערכת הרפואה הציבורית מיד לפני שיהיה מאוחר מדי

"הרופאים במערכת הרפואה הציבורית עייפים, תשושים, מתוסכלים וממורמרים מעבודה בתת תנאים" (צילום: אילוסטרציה)

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם והציון שישראל מקבלת במדיניות הבריאות בעולם הוא גבוה למדי  (דו"ח בלומברג, ספטמבר 2018). אולם, בשנתיים האחרונות משהו רע קורה במערכת הבריאות הציבורית.

אנו עדים לעלייה בתלונות על המתנה בלתי נתפסת של שעות ארוכות לרופא בחדרי מיון, המתנה ארוכה לרופא שיענה לחולה במחלקות הפנימיות, צפיפות איומה בבתי החולים בישראל מהגבוהה בעולם (120%-200%), שיעור התמותה מזיהומים בבתי החולים מהגבוה בעולם, מספר המיטות לנפש בישראל מהנמוכות בעולם המערבי.

מספר הרופאים לנפש בישראל בירידה מתמדת ומתחת לממוצע ה-OECD, מספר הרופאים בישראל שלומדים רפואה בחו"ל ומגיעים לישראל ממקומות שונים, חלקם עם מסלול לימודי רפואה המוטל בספק, הוא מהגבוהים בעולם, מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל לנפש מהנמוכים בעולם.

הזמן שממתין האזרח בישראל לרופא מומחה בקופות החולים הוא מהגבוהים בעולם, הזמן שרופא יושב עם חולה בקופות החולים הוא מהנמוכים במדינות אירופה המפותחות, מספר תקני הרופאים שנוספו למערכת הרפואה הציבורית בישראל בעשור האחרון מהנמוכים בעולם המערבי, אין התאמה בין העלייה במספר התושבים בישראל ובעיקר בין העלייה בתוחלת החיים והאוכלוסיה הקשישה לבין תוספת התקנים לרופאים ולצוותים רפואיים במערכת הרפואה הציבורית ורוב בתי החולים בישראל וקופות החולים בגירעונות כספיים קשים.

הציבור בישראל אינו יודע את האמת - שחסרים תקנים - ומאשים את הרופאים עצמם בכאוס במערכת הבריאות הציבורית. הרופאים הם האשמים, לפי דעת הציבור בישראל, בגרימת תורים ארוכים, בהמתנה ממושכת לטיפול בחדרי המיון, בהמתנה למיטות פנויות במחלקות הפנימיות, בדחיית ניתוחים, בתורים האינסופיים לבדיקות הדמיה, לייעוץ אצל רופאים מקצועיים ולזמן הקצר שנותר למתן תשובות ולשיחה עם משפחות החולים.

לאחרונה אף פרסם אחד מהעיתונים הכלכליים בישראל כתבה המאשימה למחסור החמור ברופאים בישראל את אגף התקצבים במשרד האוצר, דיקאני בתי הספר לרפואה, מנהלי בתי החולים, מנהלי המחלקות וההסתדרות הרפואית בישראל. המלצת הכתבה בעיתון המכובד היתה "פשוטה": להוריד את סף תנאי הקבלה לבתי הספר לרפואה ולאפשר קבלת סטודנטים מוכשרים פחות למערכת הבריאות בישראל. ואני שואל: האם יעלה על הדעת לקבל סטודנטים פחות טובים למקצוע שאחראי על חיי אדם? האם יעלה על הדעת להטיס מטוס על ידי חיילים שאינם מתאימים לקורס טיס?

יש להכיר בעובדה שמערכת הבריאות בישראל בגסיסה מתמדת ואם לא תקבל החייאה מיידית, סופה יהיה גרוע, ומי שיסבול אלה הם תושבי המדינה ובעיקר אלה שידם אינה משיגה רפואה פרטית.

קובעי המדיניות והפוליטיקאים חייבים להתעשת מיד ולהבין: מערכת כה גדולה וחשובה לא יכולה לתפקד אם לא יוקצו מיד המשאבים המתאימים. ההשקעה בבריאות בישראל מתוך התל"ג היא מהנמוכות בעולם ואין פלא שהתוצאות טופחות על פני אזרחי המדינה. כאשר לא משקיעים משאבים כספיים מתאימים בכל שנה ומתחזקים מערכת תפעולית כזו גדולה, המערכת מפסיקה לתפקד.

העדר תקינה מתאימה והעדר תוספת מיטות גורמים לצפיפות איומה במחלקות בבתי החולים, מעלים את אחוז הזיהומים והתמותה של החולים בבתי החולים הציבוריים ולא יעזור אם בישראל נמצאים מיטב רופאי העולם. הרופאים במערכת הרפואה הציבורית עייפים, תשושים, מתוסכלים וממורמרים מעבודה בתת תנאים. זאת וגם זאת: עם העלייה בצפיפות במחלקות, העלייה בדחייה בניתוחים ובפרוצדורות פולשניות, צפיפות איומה בחדרי המיון והמתנה ארוכה בתור במרפאות בבתי החולים, זעם הציבור מופנה לרופאים ולאחיות ואלה אינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והפיזית. לא אחת לצערנו אנו נתקלים באנשי רפואה השולחים יד בנפשם ונפטרים מהעולם.

יש לזכור שהרופאים הם המשאב האנושי היקר ביותר שיש למערכת הבריאות ואין בלעדיו. על המערכת הארגונית למנוע פגיעה במשאב אנוש זה הן פיזית והן נפשית. על הפוליטיקאים מוטלת המשימה להחיות את מערכת הרפואה הציבורית מיד וכעת לפני שיהיה מאוחר.

המערכת משוועת לתכנית הבראה מסודרת לעשר השנים הבאות שתכלול תוספת של 500 מיטות אשפוז לשנה, תוספת של 500 תקני רופאים ו-500 תקני מתמחים בשנתיים הקרובות, וכפתרון ביניים, עד למילוי השורות ב-4,000 רופאים שחסרים היום במערכת הציבורית, לאפשר לרופאים החפצים בכך וכשירים פיזית ונפשית, להמשיך במערכת הציבורית עד גיל 70 שנה.

בנוסף, יש לאפשר מיד לכל הרופאים המומחים בבתי החולים להצטרף לתכנית של "פול טיימרים" מתוך כוונה שיישארו עד שעות הערב המאוחרות ויקדישו את הידע הניסיון שלהם לרפואה הציבורית במקום לרפואה הפרטית. היום מושג של רופאים "פול טיימרים" נדיר וניתן במשורה רק למי שהמוסדות הרפואיים רוצים ביקרם, ואלה בעיקר רופאים במקצועות הכירורגיים ולא כלל הרופאים.

בישראל נמצאים רופאים מהטובים בעולם. בואו ונשנה את החשיבה לחיובית בכל הקשור במערכת הבריאות הציבורית למען חוסן בריאותי חזק יותר וטוב יותר לאזרחי המדינה. אנו בפתחה של מערכת בחירות שנייה. ללא מערכת רפואית ציבורית חזקה ויעילה, החוסן הבטחוני שלנו יהיה בסכנה, וטוב שהפוליטיקאים יתעוררו מיד לפני הצונאמי בבריאות הציבור.

נושאים קשורים:  פרופ' מיכאל שכטר,  שחיקת הרופאים,  מערכת הבריאות,  תקני רופאים,  מחסור במיטות אשפוז,  חדשות,  דעות
תגובות
 
23.07.2019, 18:41

פרופ שכטר הנכבד,
אתה צודק בכל מילה. אבל למה לכל הרוחות אתה מצפה למהפיכות מצד הממשלה? באג׳נדה שלה לא כלולה מערכת בריאות טובה המתוקצבת כראוי. באג׳נדה שלה כלולה הישרדות בכל מחיר. בשביל זה צריך כסף להסכמים קואליציוניים שעולים מיליארדים רבים. זאת זנות בחסות המדינה. משם לא תבוא ישועת מערכת הבריאות. היא צריכה לבא מתוך תחום הבריאות ומקצוע הרפואה.
לפני 14 חודשים נבחר לתפקיד המכובד של יו״ר הר״י פרופ׳ חגי ציון.
מכובד - נכון, אך לא בכבוד עסקינן כי אם במסירות, אחריות, יושרה ואש בוערת בעצמות.
הזכות להתענג על מנעמי הכבוד נקנית בתמורה לעשייה ולמסירות.
קודמו בתפקיד הוכיח אמנם את ההיפך ואני חושש שהיו״ר החדש למד ממנו את כל ״השטיקים״.
נהוג לומר כי ״מטאטא חדש מטאטא טוב״.
האם במשך 14 חודשי כהונתו של היו״ר החדש קרה או קורה משהו חיובי בהתייחס למצב הרופאים ומקצוע הרפואה בישראל?
הדבר היחיד שחזינו בו היה קמפיין אידיוטי ומגוחך של ״אל תשימו עלינו פלסטר״ שגווע בקול ענות חלושה ורק השד יודע כמה כסף הוא עלה.
אפרופו כסף, ב-14 חודשי כהונתו התאדו עוד 75 מיליון ש״ח שהם התקציב השנתי של הר״י שכולו בנוי על כספי דמי החבר שאנו הרופאים משלמים.
על מה? לאיזה פעילויות נותב סכום עתק זה?
אין פלא שכך פני הדברים. היו״ר החדש עבר ״חניכה״ על ידי קודמו, פרופ׳ לאוניד אידלמן (שיש לקוות שלמד בינתיים לכתוב נאומים בעצמו תחת להעתיקם מדברי אחרים), והוא זוכה לחסותה של מזכ״לית הר״י, עו״ד לאה ופנר, שבתמורה לכך מקבלת ממנו אור ירוק להמשך התנהלות ארגונית וכלכלית שערורייתית, חסויה ובלתי מבוקרת.
קראנו היום את מכתב תמיכתו של יו״ר הר״י בשביתת האחיות - אני מציע שהוא ירשם לקורס התנהלות אצל אילנה כהן, יו״ר הסתדרות האחיות, איך מתנהל מנהיג איגוד מקצועי.
זוהי עת מלחמה בנושא הרפואה ואנחנו, הרופאים, מפסידים בכל מערכה. והחולים מפסידים איתנו אפילו יותר.
יו״ר הר״י הוא ״המצביא העליון״ של הרופאים. עומד לרשותו ״צבא״ של 25,000 רופאים. במקום להפעילם הוא מעודד את האחיות ושולח אותן לעשות את המלחמה. זאת העת להטביע חותם על פני מקצוע הרפואה ומעמד הרופא.
בפועל, יו״ר הר״י , מזכ״לתו ו-90 העובדים שאנו הרופאים מפרנסים בדמי החבר שלנו נמצאים ״בשנטי״, באיזה חופשה לא מוגבלת. שתיקת הכבשים; והכסף זורם למשכורות שמנות, בונוסים מפליגים, לטיסות ומלונות בחו״ל ולמנעמים אחרים.
לדעתי הרופאים צריכים להפסיק לשלם את דמי החבר להר״י, להפוך את הארגון על ראשו ולנערו עד לנשירת כל הג׳וקים והטפילים שהצטברו שם בשנים האחרונות בחסות החוק העותומני.
ההסתדרות הרפואית לא נותנת שום תמורה לדמי החבר. רופאי ישראל זכאים לייצוג ראוי יותר, אחראי יותר וישר יותר. ציבור המטופלים זכאי לכך.
ויש חלופות המתגבשות בשטח - ארגון ארצ״י - ארגון הרופאים העצמאיים בישראל וארגון מרשם - ארגון המתמחים.
כל אחד לפי השתייכותו (מתמחים, מומחים, עצמאיים) צריך לתמוך בשני ארגונים טריים, מסורים וערכיים אלה במקום בארגון ישן, עייף, מסואב שדבק בו חשש של שחיתות.
זאת הדרך להצלת מקצוע הרפואה ומערכת הבריאות. אין אחרת.
זמנים קשים מצדיקים מעשים קשים.
די לרפיסות.

23.07.2019, 19:58

שיחקקו כל מילה על אנדרטת הזיכרון של עתיד הרפואה בישראל.

אנונימי/ת
25.07.2019, 11:53

סף הקבלה לבתי הספר לרפואה נקבע על ידי פסיכומטרי, שהוא משתנה שאינו מתיימר לנבא את הצלחתו של פלוני כרופא, אלא מנבא, בצורה טובה יחסית, את סיכויי ההצלחה בשנה א' באוניברסיטה. הציון 780 לא יהפוך אדם לרופא טוב יותר מאחר בעל ציון 730. לדעתי להמשיל את קבלתו של אדם ללימודי רפואה עם ציון פסיכומטרי נמוך יותר אינו נמשל טוב לטיס לא מוכשר שיטיס מטוס.
בבן גוריון נהוגה שיטה בה מתקבלים סטודנטים עם ציון פסיכומטרי נמוך בהרבה, ואיני חושב שניתן להגיד שהרופאים היוצאים מבית ספר זה הם רופאים פחות טובים.

אכן יש להגדיל את התקנים בבתי הספר הקיימים לרפואה, תוך מניעת פגיעה ביחס החניכה לסטודנטים בבתי החולים, דבר שיוביל להגדלת ההיצע והורדת רף הקבלה בבתי הספר לרפואה.

אנונימי/ת
25.07.2019, 12:40

אינך מעודכן. סף הקבלה כבר מזמן לא נקבע ע"י הפסיכומטרי, אלא רק סינון ראשוני. כבר בשאר האוניברסיטאות משקללים את הציון יחד עם ניקוד שמתקבל מסדרה של מבחני אישיות, סימולציות וראיונות אישים (שגם לגביהם אפשר להתווכח על כושר הניבוי).
ייתכן מאוד שגם אם ניקח כל מי שעומד בקריטריוני מינימום מסוימים (של בגרות ופסיכומטרי) ונבחר את המועמדים על ידי הגרלה, לא נקבל רופאים פחות טובים.
מה ההגדרה בכלל לרופאים טובים? הרי התמחויות שונות דורשות כישורים שונים לחלוטין.

26.07.2019, 11:10

אכלו לי, שתו לי...
רופאים צריכים לדעת שאין דבר כזה כמו "גסיסה תמידית".
אנחנו עושים צחוק מעצמנו כבר 20 שנה (לפחות) כשמכריזים ש"המערכת קורסת" - כשקורסים כל כך הרבה זמן הופכים לחור שחור....
הגיע הזמן שנפסיק להתבכיין ונחשוב מה אנחנו יכולים לתרום במקום להציע "פתרונות" גילדאיים שרק יעמיקו את הגסיסה והקריסה.