מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר ג'לאל אשקר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה ב"הלל יפה"

כבר 16 שנה הוא מנהל את המלר"ד בבית החולים בחדרה וככזה הוא אומר: "כ-40% מכלל הפונים לחדרי המיון מגיעים בעקבות חוסר מענה אבחנתי וטיפולי בקהילה - השירות הרפואי בקהילה מוגבל ויש לשפרו"

33 שנה עושה ד"ר ג'לאל אשקר את הדרך מביתו בבאקה אל גרביה למרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, שם החל את דרכו המקצועית כסטאז'ר, מתמחה וכלה ברופא מומחה. זה 16 שנה הוא מנהל את המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים, ומתברר שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ – ארבעה מתוך חמשת ילדיו עוסקים גם הם ברפואה.

ד"ר אשקר, בן 62, תושב באקה אל גרביה, נשוי ואב לחמישה (שלוש בנות ושני בנים), הדביק ב"חיידק הרפואה" את ילדיו. מלבד הבת הבכורה שעוסקת בהוראה לחינוך מיוחד, ארבעת ילדיו עוסקים בתחום הרפואה: אחת מומחית לרפואת ילדים, השנייה מתמחה בכירורגיית פה ולסת ושני הבנים הם סטודנטים לרפואה.

בשנת 1986 הגיע ד"ר אשקר למרכז הרפואי הלל יפה כסטאז'ר צעיר, אחר כך המשיך את התמחותו במחלקה פנימית ב'. כשסיים את ההתמחות, עבד במחלקה לרפואה דחופה, קיבל את אות "העובד המצטיין" מטעם משרד הבריאות ובהמשך מונה לסגן מנהל המחלקה. החל משנת 2003 ועד היום הוא מכהן כמנהל המחלקה לרפואה דחופה.

מדוע בחרת במקצוע הרפואה בכלל ובתחומי ההתמחות האלה בפרט?

"במהלך לימודיי בחטיבת הביניים ובתיכון התחלתי לגלות עניין בתחום הרפואה. למדתי במגמה ביולוגית והתעניינתי רבות בגוף האדם. ההחלטה ללמוד רפואה היתה בעקבות ניתוח כירורגי שאבי ז"ל נאלץ לעבור לאחר שהתגלה בגופו כיב מדמם בתריסריון.

"בחרתי להתמחות דווקא בתחום הרפואה הפנימית כיוון שהיא למעשה אבן היסוד של הרפואה. לאחר מכן סיימתי בהצלחה התמחות ברפואה דחופה ב'הלל יפה' והתאהבתי בתחום הנ"ל. בתור אדם שחייב אקשן ואדרנלין גבוה, תחום הרפואה הדחופה הוא ללא ספק התחום המתאים לי.

"במהלך שנות עבודתי שמתי לב כי נושא ההרעלות – טוקסיקולוגיה – לא מקבל ביטוי הולם בחדר המיון ועל כל הרעלה צריך היה לפנות למרכז ההרעלות הארצי. עברתי השתלמויות בנושא תוך למידה עצמית מאומצת והצלחתי להפיק חוברת למלר"ד המכילה את כל החומרים הרעילים, התסמינים ודרכי הטיפול בהם".

מיהו המודל לחיקוי שלך, המאסטר?

"המודל לחיקוי שלי הוא ד"ר יהודה פלבניק ז"ל, שהיה מנהל מחלקה פנימית ב' בזמן התמחותי ולימים מנהל בית החולים. מדובר ברופא משכמו ומעלה, שקול, מקצועי ואנושי אשר לימד אותי, מעבר לפן המקצועי, להיות בראש ובראשונה אנושי. זה גם המודל שאני מעביר לאנשי הצוות במיון".

ספר בבקשה על רגע בלתי נשכח מחייך המקצועיים.

"קשה להתמקד ברגע אחד, שכן במחלקה לרפואה דחופה הכל מאוד דינמי והלו"ז נקבע על ידי המטופלים. אנו נתקלים באינספור מקרים של החייאות והצלת חיים, טראומות קשות ותחלואה שונה.

"יחד עם זאת, מקרה שנחרט אצלי בלב היה באחד הפיגועים שהתרחשו בחדרה. כאשר עברתי על רשימת ההרוגים, נתקלתי בתעודת זהות של חבר ילדות שלי, אשר למדנו יחד וגרנו באותה שכונה. זה היה רגע קשה שלא אשכח לעולם".

מהו המוטו שלך בעבודה?

"המוטו שלי הוא 'המטופל במרכז'. כל חולה באשר הוא צריך לקבל את הטיפול המקצועי, השירותי והמהיר ככל האפשר. גם אם מדובר בחולה במצב אנוש, יש לעשות את מירב המאמצים כדי להציל את חייו. כמו כן, חשוב לי תמיד ללמוד ולחקור דברים חדשים. כמרצה בפקולטה לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה לרפואה דחופה זה 16 שנה, אני מאמין בחשיבות הנחלת הידע והמקצועיות שצברתי לאורך השנים לדורות הבאים בכלל ולצוות המלר"ד בפרט".

אם לא הייתי רופא...?

"מאז ומתמיד התחברתי לתחום הרפואה. אני מאמין שאם לא הייתי רופא, הייתי בתפקיד בכיר במערכת הבריאות, כזה שהיה מצריך עבודה קשה, דינמית ומאתגרת תחת תנאי לחץ והרבה אדרנלין".

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?

"בשעות הפנאי אני מעדיף לטייל עם משפחתי. יום שבת הוא היום היחידי שבו אני יכול להקדיש את מלוא הזמן ותשומת הלב לאשתי ולילדיי. לרוב אנו יוצאים לטיולים ולמסעדות ברחבי הארץ".

לסיום, מה הייתי משנה או משפר במערכת הבריאות?

"הייתי מפחית מכמות הפניות לחדרי המיון באמצעות חיזוק הרפואה בקהילה. השירות הרפואי בקהילה מוגבל ויש לשפרו, הן מבחינת הזמינות והן מבחינת האבחון והטיפול. כ-40% מכלל הפונים לחדרי המיון מגיעים בעקבות חוסר מענה אבחנתי/טיפולי או לחלופין, בשעות הלילה ובסופי שבוע, כשאין להם מקום אחר לפנות אליו.

"הקמת מיון קדמי לרפואה דחופה לצד הגדלת התקנים של אנשי הצוות יפחיתו משמעותית את העומסים בחדרי המיון, כך שנוכל לתת מענה מקצועי, מעמיק ושירותי יותר לכל הבאים".

נושאים קשורים:  ד"ר ג'לאל אשקר,  מלר"ד,  רפואה דחופה,  בית החולים הלל יפה,  חדשות,  מגזין
תגובות
 
02.08.2019, 09:27

אני גאה ונהנית לעבוד אתך. יישר כוח!

02.08.2019, 10:34

אחד האנשים המוכשרים, האנושיים והמדהימים שהכרתי. תמשיך בדרכך.

ידידי היקר דר אשקר
אין כמוך בעל הלב הגדול
כל הכבווווווד ובהצלחה
דר פאוזי