דעות

שכחו אותם בבית: מדוע עד עכשיו לא ניתנו הנחיות קפדניות לחולים המורכבים?

לא רק לצוותים הרפואיים לא ניתנו הנחיות פרטניות כיצד לנהוג בעת משבר הקורונה, אלא שגם המטופלים שלי, חולים אונקולוגים, לא יודעים איך עליהם לנהוג ובמה הם שונים משאר הציבור

ילד חולה סרטן. אילוסטרציה

ההחלטה בימים האחרונים על החמרת ההגבלות על המשק בישראל עוררה לא מעט ויכוחים על נחיצות המהלך. הערכה שלאור העלייה הצפויה במספר החולים, בימים הקרובים אפילו יוטל סגר הרמטי על התושבים בישראל, בדומה לנעשה בספרד. יש מומחים הטוענים שבסין השיטה הזו סייעה למגר את התפשטות הוירוס, ובאיטליה נמתחה ביקורת על הממשלה שלא נקטה בצעד הזה כבר לפני מספר שבועות עוד בשלב מוקדם של ההתפרצות.

אינני מומחה במחלות זיהומיות ולא בבריאות הציבור. אני רופא אונקולוג שעובד במערכת הבריאות הציבורית שחושש מהמצב הנוכחי וממה שצופן העתיד. הפרסומים האחרונים על הידבקות של צוותים רפואיים מעוררי דאגה ומטרידים עד מאוד. 21 אנשי צוותי רפואה נדבקו עד כה בנגיף, מתוכם תשעה רופאים וארבעה אחיות ואחים. על פי הודעת משרד הבריאות, יש יותר מ-2,500 אנשי רפואה שנמצאים בבידוד, חלקם לאחר שנחשפו לחולים בזמן עבודתם.

למרבה הצער, לא ננקטים אמצעים מחמירים ולא ניתנות הנחיות קפדניות עבור הצוותים הרפואיים שנמצאים בחזית המלחמה בוירוס הקורונה. ההנחיות הקיימות כיום כלליות ביותר ודומות להנחיות שניתנו לכלל האוכלוסיה. הרופאים, האחיות, הצוותים הלוגיסטיים, הפרמדיקים והחובשים נמצאים בקו הראשון, וחשופים יותר מכל אחד אחר לנגיף.

אילולא ינקטו צעדים שמגנים עלינו, מספר המבודדים ילך ויגדל, והמחסור בידיים עובדות שמסוגלות לתת מענה בשעת חירום ילך ויתמעט.

האינטרס הלאומי של מדינת ישראל הוא לשמור מכל משמר על הצוותים הרפואיים –  גם בבתי החולים ובקהילה. במידה שקובעי המדיניות לא יערכו שינוי מהיר ובהול, עלול להתממש בכל יום תרחיש הייחוס שאנו חוששים ממנו מכל, וחלילה, לא יהיה מי שיטפל בחולים.

בימים האחרונים עולים עוד ועוד דיווחים מצד הצוותים הרפואיים על מסחור בציוד מגן. לא לכולם יש מסיכות, משקף וכפפות, והמלאים הולכים ואוזלים. הצוותים במרפאות בקהילה ובחדרי המיון כבר לא נמצאים בעורף, אלא ניצבים באומץ רב בחזית המלחמה. ברור לכל, שאיש צוות רפואי שנדבק עלול לגרום לעשרות חולים סביבו להיכנס לבידוד ולהעמיד רבים מהם בסכנה להידבקות בנגיף.

על אף הכוונה והנכונות של כולם לנסות ולשמור על שגרת החיים, נהלי העבודה חייבים להשתנות. צריך להימנע מהתקהלויות, לוותר על ישיבות ודיונים שניתן לדחות – כך עדיף. בעת כתיבת שורות אלו, המחלקות מתפקדות כרגיל ולא עברו לנוהל חירום, חולים אלקטיביים עדין מגיעים לייעוץ והעומס על המערכת – שאמורה להתגייס כולה למאבק בקורונה – הולך וגדל.

לא רק לצוותים הרפואיים אין הנחיות קפדניות יותר, אלא גם לאוכלוסיה בסיכון. המטופלים שלי – החולים האונקולוגים – לא יודעים איך עליהם לנהוג ובמה הם שונים משאר הציבור. צריך לקיים דיון דחוף של אנשי מקצוע מתחום האונקולוגיה ותחומים נוספים מול משרד הבריאות ולהוציא הנחיות עדכניות לאותם חולים לאור הסיטואציה המורכבת.

אני סבור שיש לשקול דחייה של כל המעקבים האלקטיביים של המחלימים ולדון באופן פרטני בכל חולה פעיל. במידת הצורך אפילו לשקול לדחות את הטיפולים בשבועיים-שלושה. צעדים כאלה יכולים להוריד את העומס מהמערכת לפחות ב-50% ולא פחות חשוב מכך, להפחית את הסיכויים של המטופל והרופא להידבק בווירוס הקורונה.

אנחנו, אנשי רפואה, גאים לעמוד בחזית ונמשיך לעשות זאת. יחד עם זאת אנחנו רוצים להרגיש בטוחים ושמערכת הבריאות מגנה עלינו. ככל הנראה לא יהיה מנוס מהחרפת הצעדים בימים הקרובים וייתכן שאפילו יוטל סגר כללי. לכן, זה הזמן לקבוע הנחיות וכללים שיבטיחו את שלומם של הצוותים הרפואיים ולצמצם את הסיכון שלנו, של המשפחות שלנו ובעיקר של החולים, להם אנחנו דואגים יותר מכל.

נושאים קשורים:  ד"ר עבד אגבריה,  נגיף הקורונה,  אונקולוגיה,  הנחיות לציבור,  צוות רפואי,  מגיפה,  ציוד מיגון,  דעות
תגובות