קורונה בישראל

צוות מדענים ישראלי מציג שיטה להאצת הבדיקות לקורונה ביותר מפי שמונה

המרוץ להגדלת היקף בדיקות הקורונה: שיטה שפותחה באוניברסיטת בן גוריון בנגב תאפשר ביצוע בדיקות סקר רחבות הרבה יותר בקרב האוכלוסיה הלא-סימפטומטית וקבלת תמונת מצב אודות קצב התפשטות הנגיף

צוות מד"א נוטל בדיקה לגילוי נגיף הקורונה. צילום: תומר נייבורג/ פלאש 90

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה פיתחה שיטה שתזרז את קצב בדיקות הקורונה ביותר מפי שמונה. השיטה תאפשר ביצוע בדיקות סקר רחבות הרבה יותר בקרב האוכלוסיה הלא-סימפטומטית וקבלת תמונת מצב אודות קצב התפשטות הנגיף.

החוקרים פרופ' אנג'ל פורגדור וד"ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, יחד עם פרופ׳ יונת שמר-אבני, מנהלת מעבדת הנגיפים ב"סורוקה" וד"ר נעם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, דיווחו הבוקר (ד') כי בניסוי ראשוני שנערך בשיתוף עם מעבדת הנגיפים במרכז ב"סורוקה" הוכחה היכולת של הגישה החדשה לאתר נשאים חיוביים מבין כ-400 דגימות בכ-47 מדידות בלבד - פי שמונה פחות בדיקות מהרגיל. הניסוי נערך בתיאום עם משרד הבריאות.

ד"ר תומר הרץ. "יש חשיבות לאתר נשאים א-סימפטומטיים מבעוד מועד, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה"

השיטה החדשנית היא פיתוח של שיטת בדיקה קבוצתית שבה נעשה שימוש עוד במלחמת העולם השנייה כאשר צבא ארה"ב ביקש לזהות בקרב חייליו חולי עגבת ולחסוך את הצורך בבדיקות מרובות. השיטה מבוססת על איגום מספר רב של דגימות למספר מצומצם יותר של מאגדים ("פולים"), כאשר כל דגימה נכנסת במקביל למספר מאגדים שעליהם מבוצעת הבדיקה.

פרופ' אנג'ל פורגדור, המשנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן גוריון: "התוצאות הראשונות מעודדות מאוד ומאשרות את תקפותה של השיטה". צילום: דני מכליס

אלגוריתם מתמטי יודע לזהות באופן חד משמעי את הדגימה הנגועה, לשחזר את הדגימה האישית מתוך תוצאות הדגימות המעורבבות ולחסוך את הצורך בטיפול פרטני עבור כל דגימה.

ד"ר נעם שנטל: "בניסוי לקחנו 384 דגימות וקיבצנו אותן ל-47 'פולים' כאשר בכל 'פול' יש 48 דגימות, וכל דגימה באופן כללי מופיעה בשישה 'פולים'. התכנון והבנייה של ה'פולים' ואופן ערבוב הדגימות האישיות מאפשרים לזהות ולחזור לאנשים החיוביים לנגיף, בתוך מספר בדיקות נמוך בהרבה מהמקובל".

פרופ' אנג'ל פורגדור, המשנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף: "התוצאות הראשונות מעודדות מאוד ומאשרות את תקפותה של השיטה. הניסיון מלמד שהדרך לבלום את התפשטות הנגיף היא להעלות את היקף הבדיקות ולשבור את שרשראות ההדבקה. השיטה שפיתחנו נועדה לאפשר בהקדם מבצע נרחב יותר לניטור התפשטות הנגיף באוכלוסיה הכללית, שהיא למעשה איננה מבודדת אך עלולה לסכן את הציבור יותר מהחולים שנמצאים בפיקוח".

ד"ר תומר הרץ: ״בשל העדויות המצטברות על החשיבות של נשאים לא-סימפטומטיים של נגיף הקורונה (covid-19) כתורמים העיקריים להפצת המחלה, יש חשיבות לאתר נשאים אלה מבעוד מועד, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. אנחנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לקצבי האצה גדולים יותר בעזרת השיטה שפותחה בפרויקט הזה".

פרופ' יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לווירולוגיה ב"סורוקה": "בשלב הבא של הניסוי יש כוונה לדגום את אוכלוסיית נותני השירותים הרפואיים ב'סורוקה' בשיתוף פעולה עם צוות היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, בראשות ד"ר ליאור נשר".

בניסוי השתתפו גם שלומיה לוי, שוש סקורניאקוב וורד ובשט ממעבדתו של ד״ר הרץ, וכן יריב גרינשפן, אבישי אדרי וענר אוטולנגי ממעבדתו של פרופ' פורגדור.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  פיתוח ישראלי,  קורונה,  בדיקת קורונה
תגובות
אנונימי/ת
01.04.2020, 23:30

חסר כאן דיווח איך משפיעה שיטת האיגום הזו על שגיאת המעבדה לחולה הבודד. כלומר בהינתן FP ו FN של מדידה בודדת מתוך ה 48 מה תהיה ההשפעה על FN ו FP של חולה בודד מתוך ה 384.