הרסיסים הטיפתיים שמתפזרים באוויר לאחר עיטוש יכולים להגיע גם עד למרחק של שמונה מטרים. במקרה שמדובר בחולה קורונה שמתעטש או משתעל – הוא מפיץ כך את הנגיף. על ממצא זה דיווחה בשבוע שעבר פרופ' לידיה בורוביה (Lydia Bourouiba) מ-MIT במהדורה המקוונת שלJAMA .
עוד בעניין דומה
פרופ' בורוביה עוסקת בדינמיקה של נשיפות, שיעול והתעטשויות. בדיווחה נמסר כי נמצאו עננים של רסיסי רוק שמגיעים עד למרחק של 8.2 מטרים מהאדם שהשתעל או התעטש.
ה-WHO הזהיר שנגיף הקורונה עלול להגיע ברסיס טיפתי מנשא עד למרחק של 2.00-1.80 מטר ובעקבות זאת ניתנה ההמלצה על ריחוק חברתי לטווח זה למניעת הדבקה והעברת הנגיף מאדם לאדם.
אלא שעתה הציעה החוקרת האמריקאית: "יש דחיפות בשינוי ההנחיות שניתנות על ידי ארגון הבריאות העולמי לגבי צורכי הציוד המגן במיוחד עבור עובדי שירותי הבריאות. יתכן שיהיה צורך במרחק רב יותר בין בני אדם".
במאמרה ב-JAMA נאמר כי מהירות הנשיפה בעיטוש ושיעול עלולה להיות עד 110 קמ"ש. "אין לנו עדיין תשובות מלאות לגבי מרחק ההדבקה האפשרי בקורונה, אבל הממצאים מראים כי עיקרון הזהירות אמור להניע את המדיניות בכל העולם", כתבה במסקנותיה.