יעילותן של הבדיקות הסרולוגיות לזיהוי נוגדנים לנגיף הקורונה נמצאת עדיין במחלוקת בין מומחים. יש טוענים שאמינותן לא הוכחה במאה אחוז וה-WHO אף קבע ש"אין כרגע הוכחה שבדיקה סרולוגית יכולה להעיד באופן ברור שאדם חסין מפני הדבקה נוספת בנגיף".
עוד בעניין דומה
אלא שבינתיים משרד הבריאות בישראל הודיע כי רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקה סרולוגית משתי חברות ב-110 מיליון שקל והן אמורות להגיע לארץ בתחילת החודש הקרוב.
הבדיקות הסרולוגיות חשובות, לפי ההערכה, לבדיקות סקר כדי לחקור את התפשטות הנגיף באוכלוסיה ולזיהוי מחלימים חסינים שלא יכולים להדביק או להידבק שוב.
עד כה ה-FDA התיר שימוש בסוגים בודדים של ערכות בדיקה אלו אבל בכפוף לאישורים שונים לצד אזהרה שאין להסתמך עליהן באופן מלא. ספרד למשל רכשה בחודש שעבר מאות אלפי ערכות בדיקה סרולוגיות מחברה סינית ואז התברר שרק 30% מהן זיהו נכונה חולי קורונה מאומתים - כל הערכות שנרכשו הוחזרו מיד ליצרנית. גם מבריטניה הגיעו דיווחים שחלק מהערכות לא אמינות מספיק.
הבעיה העיקרית היא שהיבטים רבים של התגובה החיסונית לקורונה עדיין לא ידועים ויהיה צורך לבצע תהליכים כדי לתקף את הבדיקה. כמו כן יש צורך בהבנה כמה זמן לוקח לגוף לייצר את הנוגדנים הרלוונטיים הנבדקים ולבצע את הבדיקה בתזמון הנכון. יש לוודא כי הבדיקה יודעת לזהות נוגדנים שנוצרו ספציפית נגד ה-Sars–CoV–2 ולא נגד נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה שקיימים באוכלוסיה באופן די נרחב.
היבט אחר של הבעיה: ההנחה כי מי שחלה בקורונה והחלים לא יחלה שוב נמצאת במחלוקת משום שהגיעו דיווחים מחו"ל על חולים שהחלימו ונמצאו שליליים בבדיקות שנעשו לפני ששוחררו מאשפוז אבל זמן מה לאחר מכן נבדקו מחדש ונמצאו שוב חיוביים לנגיף והסיבה לכך עדיין לא ברורה.
אם יתברר שיש חולי קורונה שמפתחים חסינות טבעית, לא בטוח שהבדיקות הסרולוגיות יוכלו לזהות זאת. על הבדיקות הסרולוגיות יהיה לזהות בממוקד נוגדנים מנטרלים שבפועל מונעים במיוחד מנגיף הקורונה להיכנס לתאי הגוף. בשלב זה רוב הבדיקות הללו לא מסוגלות עדיין לזהות סוג זה של נוגדנים.