קורונה בישראל

ועדת הקורונה בכנסת סיימה עבודתה והציגה דו"ח כשלים בניהול משבר הקורונה

גופי החירום במדינה הוחלשו והודרו מטיפול במשבר, ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה ולא היתה עמידה ביעד מספר הבדיקות לאבחון המחלה - דו"ח הוועדה מתאר את הניהול הלקוי ומציע המלצות ליישום מיידי

צוות מד"א באיסוף דגימות לבדיקות קורונה. צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

הוועדה המיוחדת לנושא הקורונה בראשות ח"כ עפר שלח מסיימת היום (ה') את עבודתה והגישה דו"ח לסיכום פעילותה, הכולל המלצות ליישום מיידי.

הדו"ח קובע שגופי החירום במדינה הוחלשו והודרו מטיפול במשבר וכי על אף המאמצים, ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה ולא היתה עמידה ביעד כמות הבדיקות לאבחון המחלה.

עוד נאמר בדו"ח כי מצבת כוח האדם לטיפול במונשמים נמוכה וקיים מחסור חמור במידע אמין ורלוונטי שעשוי היה לשמש לקבלת החלטות מושכלות וכן לצורכי מערך ההסברה. "משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות קשות, שאיתן נתמודד עוד זמן רב. יישום ההמלצות והפקת הלקחים חיוניים, אם ברצוננו לצאת מן המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים טוב יותר לעתיד", אמר יו"ר הוועדה.

ח"כ עופר שלח, ראש ועדת הקורונה בכנסת. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

בדו"ח נאמר שעוד בשנת 2007 עוצבה תכנית שתפקידה להכין את מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, ובפברואר 2018 הציג עוזר שר הביטחון להתגוננות את תכנית "נחשול בריא" – תכנית לאומית להיערכות לתרחיש מגיפה. אלא שבפועל, התכניות לא בוצעו. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהיתה אמורה להוביל את ההתמודדות עם תרחיש שכזה, נוונה והוחלשה ולא היתה מעורבים כלל בהתמודדות עם הקורונה.

הדו"ח ציין כי הוועדה קיבלה לידיה מסמכים שהוכנו ב"מרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה" (משל"ט), שהוקם בסוף מארס כיוזמה של המוסד וצה"ל אחרי חודשיים שבהם לא הוקם או הופעל שום גוף אופרטיבי לעיסוק במשבר. בהדרגה התרחב המשל"ט מאחריות בתחום הרכש לתפקידי ביצוע אחרים, תוך גיוס היכולות העצומות של גופי הביטחון לשעת חירום.

דו"ח הסיכום של המשל"ט אישש רבות ממסקנות הוועדה בדו"ח הביניים שלה וסייע לגיבוש ההמלצות שהיא מציגה עתה.

מחסור במידע אמין, מקיף ורלוונטי לקבלת ההחלטות ולהסברה לציבור

"החודשיים הראשונים, מאז הוכרזה הקורונה כמגיפה עולמית, לא נוצלו להתכוננות להתמודדות עם המשבר, לא בהיבטי הרכש ולא בעבודת המטה וגיבוש תמונת המודיעין הנדרשים לקבלת החלטות, ולא בהיבטי ההתכוננות המערכתית - הקמת קבינט מיוחד לטיפול במשבר - חלוקת תחומי האחריות בין גופי הממשל השונים וגיבוש מערכת הבריאות להתמודדות תוך ניצול נבון של מרב המשאבים שברשותה", ציין ח"כ שלח.

"לאורך כל דיוני הוועדה, אמר שלח, עלה במלוא חומרתו המחסור במידע אמין, מקיף ורלוונטי, שישמש בתהליך קבלת ההחלטות ולהסברה לציבור: דו"ח מרכז השליטה של משרד הבריאות (המשל"ט) פירט: היעדר מתודה, איסוף, ניתוח ואינטגרציה של המידע, והיעדר בניית תמונת מידע ויצירת ידע להתמודדות הלאומית עם הנגיף".

ממסמכי משל"ט שהוצגו לוועדה עולה כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון שהובילו את התחום, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים להתמודדות עם הקורונה על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש. המערכות הקיימות בשגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת "שראל", הוכחו כלא מספקות בעת חירום.

בנוסף, למרות העיסוק הציבורי הנרחב והיעד שהוגדר למכונות הנשמה - כ-7,000 - עד תחילת מאי נוספו, נכון לעת הזו, רק 426 מכונות. תמונה דומה עולה ביחס לרכיבי מיגון שונים. המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגיפה עולמית, על רכש בחו"ל.

עוד מדגיש הדו"ח את הפער המשמעותי להתמודדות עם תרחישי קיצון שעלול להיות בכוח אדם. במצבת כוח האדם הרפואי הנוכחי לא יהיה אפשר לטפל כראוי ב-5,000 מונשמים, גם אם יהיה מצאי מספיק של מכונות הנשמה, חומרי הרדמה וחמצן. המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיים הוא 3,000 מונשמים בלבד, "מה שעלול להביא אותנו ל'תרחיש האיטלקי' בהיקף נרחב", הזהירה הוועדה.

כמו כן פירט הדו"ח שלא חלה התקדמות ממשית בתחום הבדיקות בחודשי המשבר וכי הבדיקות בפועל לא עברו את סף ה-10 אלפים, באף אחד מימי חודש מאי. לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין נטילת הבדיקה ועד קבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה.

המלצת הוועדה: הקמה ומיסוד של "רשות לאומית לשעת משבר"

הוועדה המליצה על הקמה ומיסוד של "רשות לאומית לשעת משבר" והעמדת אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות בראשה - לצד פעולות חקיקה נרחבות. המלצה נוספת: לעצב בעבודת מטה משותפת למל"ל ולמשרדי הממשלה, את שילובם של גופי מערכת הביטחון בפעולתם של המשרדים האזרחיים: פיקוד העורף, רח"ל וגופים שעיסוקם בשגרה אחר, שיגויסו למאמץ לאומי בעת משבר.

עוד המליצה הוועדה שמיד עם הכרזת שעת משבר על ידי הממשלה יוקם קבינט מצומצם מתוך חבריה ובו רק השרים ההכרחיים. כן הומלץ על יצירת מערך הסברה יציב שיתוגבר בשעת הצורך ביועצים חיצוניים מן השוק הפרטי ש"יגויסו למילואים".

לגבי מערכת הבריאות, ממליץ הדו"ח להגדיר אמצעים חיוניים הנדרשים בכל מקרה של מגיפה, אסון טבע או אירוע רפואי אחר בסדר גודל דומה; לקבוע כמה מכונות הנשמה יידרשו, לקבוע קווי ייצור חיוניים במפעלים ישראליים לאמצעים אלה ומשרד הבריאות יממן מתקציב מיוחד הצטיידות שנתית מינימלית באמצעים הנדרשים.

"כאשר תתקרב סכנת מגיפה אפשרית, יש ליצור טבלת סיכונים המשלבת גיל, מחלות רקע ושאר גורמי הסיכון, ולעצב מדיניות ספציפית להגנה על מי שנשקף לו סיכון מוגבר ולתת לטיפול באוכלוסיות הסיכון עדיפות ראשונית בהקצאת משאבי החירום", צוין בדו"ח.

רופאי בריאות הציבור: "הנתק בין מקבלי ההחלטות לשטח מחייב תיקון"

באיגוד רופאי בריאות הציבור בישראל של ההסתדרות הרפואית מסרו בתגובה: "סיכום ועדת הקורונה של הכנסת מדגים את החשיבות הרבה של תחקור ניהול משבר הקורונה, בזמן אמת, לצורך שיפור והפקת לקחים להגנה טובה יותר על בריאות הציבור ולחיזוק אמון הציבור.

"דו"ח הוועדה חושף ליקויים משמעותיים בהיערכות ובניהול משבר הקורונה בישראל. הליקויים כללו קבלת החלטות ריכוזית, ללא עבודת מטה מספקת, ללא שילוב של אנשי מקצוע באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ללא תכנון וללא שקיפות".

באיגוד ציינו כי הם תומכים בהמלצת הוועדה להקמת רשות לאומית אזרחית לשעת משבר, שתעבוד לפי עקרונות בריאות הציבור - בתכנון, שותפויות, חיבור לשטח ולגופי השגרה, בשקיפות ועל בסיס מידע. "הנתק בין מקבלי ההחלטות לבין הצוותים בשטח מחייב תיקון. יש להמשיך מיידית בתחקור האירוע, הפקת לקחים סדורה ויישום הלקחים לחיזוק מערך בריאות הציבור והמוכנות לחירום, על מנת להתמודד טוב יותר עם קורונה ואיומים אחרים על בריאות הציבור, בשגרה ובחירום".

גם עובדי המעבדות מצביעים על שורת כשלים ומחדלים

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, אמרה בתגובה לדו"ח: "משרד הבריאות התעלם מהצורך לבצע אבחון רב, ככל הניתן, של הדבקות בנגיף על ידי בדיקות מעבדה.
המשרד לא הפנים כי לשם ניטור ומידע אמיתי על התפשטות המגיפה באוכלוסיה, הכלי היעיל ביותר הוא בדיקות מעבדה למאסה גדולה של נבדקים, מה שהיה מקל על סגר באוכלוסיה ומשק".

עוד ציינה אדמון כי "המשרד לא נעזר במועצה למעבדות - גוף מקצועי, הקיים בהתאם לתקנות בריאות העם-מעבדות רפואיות וחבריו מנהלי מעבדות ממוסדות רפואיים ומחקריים. משרד הבריאות תכנן לדגום את אוכלוסיית ישראל במעבדה אחת בלבד! מנע העברת מידע, הנחיות עבודה וחומרים למעבדות הרפואיות המורשות ברחבי הארץ לשם התארגנות לבדיקות אבחון נגיף קורונה".

לדברי אדמון, משרד הבריאות מנע אישור והסמכה מהמעבדות הרפואיות המורשות, שהתארגנו באופן עצמאי לשם ביצוע הבדיקה, ובגוף המרכזי במשרד, שניהל את המאבק, לא נכלל מנהל מעבדות פעיל, בעל ידע תאורטי ומעשי.

"בתחילת ההתפרצות, טרם הוכרז על פנדמיה, משרד הבריאות סירב לבקשות הצטיידות של מלאי ציוד נדרש, לתקופה של מעל חודש אחד, כולל ציוד עם חיי מדף מאוד ארוכים (אמצעי מיגון בין השאר), וכאשר משרד הבריאות אפשר את הפעלת המעבדות, הוא לא דאג לציוד מיגון מתאים לעובדים, סיכן אותם והביא להשבתת מעבדות, בשל צורך לבידוד", הוסיפה אדמון. "בעקבות ההתנהלות בפועל, הוזרמו למעבדות ערכות דיגום ובדיקה שבדיעבד הסתבר כי אינם ראויים לשימוש".

אדמון טוענת בנוסף כי משרד הבריאות הפעיל מערכת בדיקות מקבילה, ללא אבטחת איכות ואבטחת מידע, בכסף רב, והביא בכך יותר נזק מתועלת. "הענין הוא שמה שהיה - הוא שקורה גם היום. עדיין אין התחלת תכנון תכנית עבודה לפעילות המעבדות בשעת חירום, מערכת המעבדות הרפואיות בישראל במצב ספיגה מתקדם, עקב פרישת עובדים נרחבת הצפויה בשנים הקרובות (מעל 50% מעובדי המעבדות חצו את גיל 60) ואין עדיין כל היערכות להתאמת משאבי אנוש במעבדות כדי לתת שירות ראוי שמתאים למאה ה-21".

נושאים קשורים:  ועדת הקורונה,  עופר שלח,  מגיפת הקורונה,  מכונות הנשמה,  בדיקות לקורונה
תגובות
 
אנונימי/ת
15.05.2020, 10:54

או ב-2 מילים, 3 למעשה, המגדירות את ליבת הכישלון -
בר סימן טוב

אנונימי/ת
15.05.2020, 14:46

או בשתי מילים - פוזיציה פוליטית

אנונימי/ת
15.05.2020, 20:24

בתור רופא שהשתתף בניהול ארוע באחד מבתי החולים שראו הרבה מאושפזי קורונה - לא היה שום גוף במשרד הבריאות שאליו ניתן היה לפנות בשאלות או בעיות. לא היה שום דרך להציף עניינים עקרוניים מהשטח למעלה. כך למשל יותר מחודש ניסינו לפנות למשרד הבריאות להתריע על ההחלטה השגויה שבדיקות גבוליות יוכרזו אוטומטית כחיוביות (ונאסר עלינו לקחת דגימה חוזרת, למרות שמניסיונינו רוב המקרים הגבוליים התבררו כשליליים בדגימה חוזרת). ברוב הפניות נהדפנו, וכשנעננו התשובות היו בסגנון - 'זו לא בעיה מרכזית או תנו לנו להחליט מה חשוב כרגע', רק כאשר קשישים מהדרום הוכנסו במנגנון זה בשוגג לאישפוז קורונה בסורוקה, התפנה משרד הבריאות לדון בנושא (אחרי שהאשימו את מכון ויצמן...) וכעבור עוד חודש (...) הוציאו הנחייה שעל דגימות גבוליות יש לחזור.
לא חסרות עוד דוגמאות להמחשת הנתק עם הדרג המקצועי בשטח...

כול מי שהיה שותף בניהול בעית הקורונה או מי שהיה קרוב לאותם אלו שטיפלו בבעיות שעלו בהקשר לקורונה יודע שמחדל משרד הבריאות היה עצום וגרם להדבקתם, ולפעמים למותם של חולים. כול המלצות והממצאים של ועדת שלח הם קצה הקרחון
חייבים לדאוג שתתקיים ועדת אגרנט של פרשת קורונה כדי שהאמת תצא לאור והאשמים במחדל ישלמו מחיר.
כך גם יש לבדוק את השפעת משרד הבריאות על הרס הכלכלה בישראל, נזק שלא ברור כמה הרס ולכמה חולים ומתים יגרום
כך גם אותם בכירים ברפואה שכשדיברו בטלוויזיה על תקינות ומושלמות מערכת הבריאות. אנשים כאלו צריכים להיות מורחקים מניהול במערכת הבריאות.

אנונימי/ת
16.05.2020, 23:31

אפשר לשאול למי הצבעת בבחירות?
(אני כבר מבין, אבל לטובת הציבור אולי נכון גילוי נאות)

אנונימי/ת
17.05.2020, 11:19

תגובה ממש לא רלוונטית, אולי כדאי שבמקום זה תפרט את ההישגים הנפלאים של ניהול משבר הקורונה בידי מי שאתה הצבעת לו.

אנונימי/ת
19.05.2020, 02:43

כרגיל אייליג לא מפחד להגיד את האמת בפנים, ויש כאלו שלא נוח להם עם זה

15.05.2020, 21:47

מעולה שאדם כמו עופר שלח ניהל את הועדה.

אנונימי/ת
16.05.2020, 09:01

מברך על עבודת הועדה שאכן שמה את אצבע על עיקר הכשלים בהתמודדות עם המגיפה

שבת שלום חברים,
מוקדם עדיין לנסות ולסכם עתה את השלב הנוכחי של " ארוע הקורונה" !
יחד עם זאת ראוי כבר עתה לאמץ ולהפעיל את העקרונות הבאים :
1. הפעלה סדירה של גוף ממלכתי האחראי לתכנון, הכשרת כ'א, ורכש לקראת ארוע רב נפגעים המוני (ראה מוכנות בתי-חולים-שדה והצלחתם הכבירה בעת הפעלתם,כדוגמה מצומצמת).
2.קבינט מקצועי בממשלה האחראי לניהול הארוע.
3.הפעלת ועדת חקירה ממלכתית להמשך לימוד לקחים (מתבסס על דו'ח שלח !)
הערה נוספת לטעמי שלא הוצגה כיאות עד כה בארוע הקורונה המתמשך :
הפעלת סקר מדגמי חוזר ונשנה בתדירות מתאימה של כלל הקהילה בחתך גילאים וכו' הכולל :
% הנשאים,
% החולים הקלים,
% החולים הבינוניים,
%החולים הקשים מאד (מונשמים וכו') ,
% המתים .
העדרו עד היום של סקר מידגמי קהילתי חוזר , ובמיוחד העדר נתון מאומת של % הנשאים (עד היום נתון חסר לחלוטין - מצוטטים מספרי אומדנים ! ) , מונע קבלת החלטות הגיוניות בשאלת "חומרת הבידוד הדרושה" לאורך הארוע המתמשך !
הערה זו נתנת לישום מיידי ,תוך עריכה מדעית אמינה,לרגל מצאי בדיקות המעבדה שאינו מנוצל לכך !
בברכה, פרופ' תיאו דב גולן.

אנונימי/ת
16.05.2020, 13:03

עופר שלח נגע בזה?
צריך להתחיל ההההכל מהתחלה.
האיש הוא אינטרסנט פוליטי שעסוק רק בשלו ובוודאי שלא מבין שום דבר ברפואה
מדובר במצב של חוסר ודאות אף אחד לא יכול היה לדעת את העובדות
כי פשוט לא היו עובדות. עדיין אין
עדיין לא יכולים להגיד בוודאות למה אנשים מסויימים חולים קשה ואחרים לא, רק באמצע המשבר הסתבר שככל הנראה עורב בכל המצב אספקט של היפרקואגולביליות ולכן כנראה הכשל הרב מערכתי ושזו איננה מחלת ראות בלבד.
האנשים שידעו הכי הרבה על הפנדמיה היו אנשים שכל העולם לא האמין להם ולכן הניהול של המשבר נעשה בחוסר וודאות
הוא לא היה מושלם אבל היה הרבה יותר טוב ככל הנראה ממדינות אחרות
ולעופר שלח יש אמינות בערך כמו הממשל הסיני, שום דבר שיוצא תחת ידיו של האיש הנאלח הזה לא יהיה שווה כלום.
ואגב, כולכם מקטרים על הממשלה הענקית שנוצרה אז למה אתם מעודדים עוד גוף קיקיוני שיתעסק במשהו שיש כבר כל כך הרבה גופים שינהלו אותו. משרד הבריאות מיועד בדיוק לזה
האם אתם פשוט חושבים על הג'וב הבא שלכם פרופסורים נכבדים??? על הפרישה שלכם בגיל 67 מהמערכת הציבורית שיהיה לכם משהו לעשות ולהמשיך להשפיע?
לא צריך עוד שום גוף שכמו כל גוף יהודי 3 אנשים יביעו 20 דעות נוספות ויבלבלו את המוח

אנונימי/ת
16.05.2020, 23:32

כל מילה.

20.05.2020, 13:49

כרגיל בתום כל משבר תמיד צצים כל החכמים בדיעבד.
במיוחד כתב הכדורגל הלא חכם הזה שהוצב בראש וועדה שבמקום למחפש פתרונות למשבר חיפשה אשמים כדי להתנגח בהם פוליטית.