קורונה בישראל

הציבור קבע: הרופאים למחלות זיהומיות הם המקור המהימן ביותר במגיפת הקורונה

סקר של אוניברסיטת חיפה מגלה כי הציבור בישראל תפש את צעדי הממשלה במהלך משבר הקורונה כאסטרטגיית הפחדה והאמין פחות לנתונים ולמידע שהגיעו מראשי משרד הבריאות בתקופת הקורונה

כוחות ביטחון אוכפים את הנחיות משרד הבריאות בירושלים. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

סקר שבוצע בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופורסם ב-Journal of Medical Internet Research העלה כי 34.4% מהמשתתפים, 1,056 בני 18 ומעלה שייצגו את אוכלוסיית ישראל, ראו ברופאים המומחים למחלות זיהומיות את הדוברים האמינים ביותר לקבלת מידע במהלך חודשי משבר הקורונה.

עוד העלה הסקר כי רק 26.8% ראו במנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב את הדובר המהימן ביותר; 13.4% ממשתתפי הסקר ראו בראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי מקור המהימן ביותר; בשיעור קרוב אליה, 13.9%, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד שר הבריאות בתקופת המשבר, יעקב ליצמן, נחשב למהימן ביותר רק על ידי 3.6%.

מעניין לציין, כי בקרב הנשאלים עבורם ראש הממשלה היה מקור המידע המהימן ביותר, היתה גם דרגת ההערכה הגבוהה ביותר לאופן ניהול המשבר.

על השאלה עד כמה ממשתתפי הסקר רואים את האסטרטגיה שהובילה את הממשלה כהפחדה, ענו בחיוב 43%. בנוסף, 25% ציינו כי האסטרטגיה היתה של אמפטיה ואילו רק 14% ציינו כי משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות נקטו באסטרטגיה של שקיפות מלאה.

פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, ראש התכנית לקידום הבריאות, שהקימה ומנהלת את מרכז המחקר העוסק בסיכוני תקשורת בתחום הבריאות, ערכה את הסקר ואת ניתוח הממצאים יחד עם שלוש הדוקטורנטיות ריקי כהן, רנא חג'אזי ונור-עבד אלהאדי שחברי. היא ציינה כי "בחירת דובר מתאים לבצע תקשורת עם הציבור במהלך ואחרי משבר בריאותי היא החלטה אסטרטגית שיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת. לאור הנתונים, נכון יותר היה לגייס לחזית ההסברה רופאים מומחים למחלות זיהומיות".

הסקר שניתוח מתקדם של ממצאיו פורסמו עתה ב-Journal of Medical Internet Research, נערך במהלך חודש מרץ 2020. הוא הקיף כאמור 1,056 משתתפים. החוקרות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ביקשו לבדוק את תפיסות הציבור הישראלי כלפי הנחיות החירום המוקדמות של הממשלה כנגד התפשטות נגיף הקורונה בישראל.

כשהנשאלים נתבקשו לציין שני מקורות מידע עיקריים אליהם יפנו כדי לקבל מידע על הנגיף, 58% מהם דיווחו כי יפנו לאתר האינטרנט של משרד הבריאות כמקור המידע הראשוני, אבל רק 32% ראו בו את מקור המידע המהימן ביותר. 34% ציינו כי יפנו קודם כל לאתר האינטרנט של ה-WHO, ארגון הבריאות העולמי. 33% יפנו קודם כל לעובד במערכת הבריאות ו-24% למאמרים מדעיים. 24% גם דיווחו כי יפנו כמקור ראשוני למידע, לחדשות בערוצי הטלוויזיה בעוד שבעיתונים ראו רק 4% מקור מידע מהימן. בנוסף, 16% ציינו כי יפנו למנוע החיפוש "גוגל" כמקור המידע שלהם אבל רק 1.7% ראו בו מקור מהימן.

"אותו חלק מהציבור שעבורו אתר האינטרנט של משרד הבריאות היה מקור המידע הנבחר העריך את ניהול המשבר בצורה הטובה ביותר, דבר המצביע על האמון שיש להם במערכת. לעומת זאת, מי שעבורם מאמרים מדעיים היו מקור מידע מהימן העריכו פחות את אופן ניהול משבר הקורונה בישראל. סביר להניח שהיינו מוצאים שהאנשים שהסתמכו על מקורות מידע מדעיים הם אנשים עם רמת אוריינות בריאות גבוהה ומגלים סקפטיות מדעית", ציינה פרופ' גסר-אדלסבורג.

בסקר נמצא גם מתאם חיובי בין תפישת הסיכון הבריאותי האישי של הנשאלים, לבין רמת שביעות הרצון שלהם מהאמצעים הקיצוניים שננקטו להגנה מפני הנגיף. "אנשים שמאוד מודאגים מהנגיף נמצאים ברמת חרדה גבוהה, כך שהם מתייחסים לכל החלטה של קובעי המדיניות למאבק בנגיף כהגיונית וכמגנה על בריאותם. בנוסף, הפעולות שמדינת ישראל נקטה בתחילת המשבר, בהן דרשה בידוד של החוזרים מחו"ל, ביטול אירועים ציבוריים והימנעות מהתקהלויות, פיקוח ומעקב אחרי הטלפונים של חולים וסגר על כלל האוכלוסיה, נתפשו על ידי הציבור שמאוד פחד מהמחלה כפעולות מתאימות ולא מוגזמות. לעומת אנשים שפחות חששו מהקורונה שסבורים שהמשבר לא נוהל טוב", הדגישו עורכות הסקר.

כשהנשאלים התבקשו לציין האם הקורונה היוותה איום על בטחונם הכלכלי - מרביתם (79%) השיבו בחיוב. עוד נמצא כי תפישת סיכון בריאותי אישי גבוה של הנשאלים השליכה על תפישת איום כלכלי גבוה. בנוסף, הערכה גבוהה של אופן ניהול המשבר העלתה את מידת הנכונות לציית להנחיות משרד הבריאות, אך הקטינה את תפישת האיום הכלכלי.

"בניגוד למשברים אחרים, לקורונה יש השפעה כלל עולמית והשלכות חברתיות ולכן חשוב לתקשר ולהתמקד לא רק בסיכון הבריאותי, אלא גם בסיכונים החברתיים והכלכליים", סיכמה פרופ' גסר-אדלסבורג.

נושאים קשורים:  משה בר סימן טוב,  יעקב ליצמן,  פרופ' סיגל סדצקי,  מחלות זיהומיות,  קורונה,  מגיפת הקורונה,  פרופ' ענת גסר-אדלסבורג,  אוניברסיטת חיפה
תגובות