דעות

למרות חשיבותן במערכה - משרד הבריאות בחר להתעלם מהמעבדות הרפואיות

מדוע עד עכשיו לא כונסה "מועצת מנהלי המעבדות" כדי לייעץ למשרד הבריאות במשבר?! איך התקבל רצף החלטות דרמטיות הקשורות למעבדות בלי להיוועץ עימן?! הכיצד לא ניתנה להן עד כה אף לא תוספת אחת של תקן?! מצעד האיוולת

מעבדת בדיקות. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

אם הרמטכ"ל היה מתעלם במלחמה מקריאות חוזרות של חיילים ומפקדים בחזית, מדינת ישראל היתה מזדעזעת מזעם! זה מה שקורה ממש עכשיו, כבר יותר מ-100 ימי מלחמת קורונה: התעלמות מטורפת, חסרת אחריות, מהמעבדות הרפואיות, למרות תפקידן הדרמטי במערכה.

אין לי מושג מה קורה כאן, ואין זה טור פוליטי, כי באמת, כאזרחית המדינה הזו, רוצה להאמין שקבלת החלטות שנוגעות בחיים שלנו, בתקופה כ"כ חריגה בתולדותינו, אינה מונעת משיקולים זרים. ובכל זאת, החלטתי להעלות כמה שאלות מפתח:

  1. איך זה שכבר יותר מ-100 ימים לא כונסה "מועצת מנהלי המעבדות", גוף שתפקידו לייעץ למשרד הבריאות, ואם לא בימים אלה – אימתי?!
  2. איך זה שהתקבל רצף החלטות דרמטיות הקשורות למעבדות, בלי להיוועץ עימן (רכש בדיקות סרולוגיות בתקציב עתק, שבקרוב פג תוקפן ולא נעשה בהן עדיין שימוש = בזבוז אדיר של משאבים, רכש כושל של מטושים וחומרי מעבדה, הכנסת מעבדות לא מורשות ולא מנוסות למעגל בדיקות הקורונה מהאקדמיה, מהמגזר הפרטי ועוד ועוד)?
  3. איך זה שמאז 1 במאי חזרו המעבדות בארץ לעבוד במתכונת שגרה, כאילו נגמרה הקורונה? רובן לא עובדות שישי-שבת ובלילות, למרות עומסים כבדים. מערכת הבריאות חזרה. רבים ממהרים להשלים בדיקות דם תקופתיות ובדיקות אחרות, שהתעכבו בחודשים האחרונים. לתוך העומסים הללו מצטרפות גם בדיקות הקורונה. מי בודק מה המצב במעבדות והאם יש צווארי בקבוק?ובכלל, מה זו המטוטלת הזו: פעם מדובר על 30 אלף בדיקות ביום ופעם מסתפקים במאות? איפה קו האמצע? מי קובע? לפי איזה מדדים? וגם, האם המספרים בתקשורת, ביחס להיקף הבדיקות – מהימנים?!
  4. איך זה שלא ניתנה עד כה, בחודשים הללו, אפילו לא תוספת של תקן עובד אחד חדש למעבדות הרפואיות, למרות שגם לולא המגיפה, המעבדות בתת תקינת כוח אדם חריף ולמעלה ממחצית מהעובדים מתקרבים לגיל פנסיה. המעבדות תחת ייבוש תקציבי והזנחה כבר שנים (כפי שקבע למשל דו"ח מבקר מדינה חריף בשנת 2016).

משהו אישי. למעלה מ-25 שנים של ייעוץ תקשורתי, בעיקר בנושאים ציבוריים (בתחומי בריאות, רווחה, חינוך, סביבה, תיירות, תשתיות, ענייני כלכלה שונים ועוד) וחשבתי שראיתי הכל - את כל האיוולת האפשרית, את תסמונות "הראש הקטן", היעדר התבונה ואף הרוע, אבל מסתבר שתמיד נכונות לנו בחיים הפתעות.

למעבדות הרפואיות יש תפקיד מרכזי במגיפת הקורונה, באיתור מוקדי הדבקה ובניהול המשבר. אי שיתוף מנהליהן בתהליכי קבלת ההחלטות, ובעצם התעלמות מהן, זה מצעד האיוולת קלאסי. בזבוז אדיר של משאבים וכסף, פגיעה במוניטין של המעבדות, פגיעה ברוח העובדים, פגיעה קשה בציבור הישראלי

הרמתי טלפון מיוזמתי באמצע חודש מרץ לאסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, אותה לא הכרתי. הצגתי את עצמי בטלפון, ושאלתי: "יכול להיות שאין לכם פה? שאף אחד לא מעביר את המסרים שלכם? כי באירוע הקורונה, מדובר שוב ושוב על חשיבות הבדיקות לאיתור הנגיף, אבל מרכיב מרכזי בפאזל הזה של התמודדות המדינה עם המגיפה, מרכיב המעבדות, לא נוכח. אסתר, שלא הכירה אותי, כחכחה במבוכה, ואז ענתה שהיא שמחה שמישהו הרים את הכפפה ומצלצל לשאול ולברר, ולא, אין לעובדי המעבדה בישראל פה לצעוק.

24 שעות אחרי כבר נכנסתי לתפקיד. האמת? בתחילה לא האמנתי. זה לא נשמע לי הגיוני, שיש נתק בין צמרת משרד הבריאות לבין המעבדות ומנהליהן. לא הגיוני שמצלצלים, שולחים הודעות וואטאפ, משגרים מכתבים – ואין קול ואין עונה.

הלו? אנחנו בתוך מלחמה. לא? המדינה תחת סגר, טרגדיה כלכלית ואנושית, מגיפה מסוכנת, והכלי העיקרי לנטרל, לווסת ולהתמודד הוא בדיקות, או יותר נכון: פיענוח הבדיקות, אבל הרמטכ"לים במלחמה הזו מתעלמים מהחיילים ומהמפקדים בחזית.

אחסוך כאן את ההודעות המתסכלות ששיגרתי לתקשורת בתקופה הראשונה, במאבק, שנשמע לא מציאותי, במטרה להרחיב את שעות פעילות המעבדות ולפתוח אותן גם לשישי-שבת וגם את הרוח הצינית שבה נתקלתי מצד המשרד.

בשיחות שהספקתי לנהל בשבועות האחרונים עם מנהלים ועובדים במעבדות, חוזרים שוב ושוב אותם המסרים: כוח האדם מקצועי ומיומן מאוד, רמה גבוהה, אבל יש מצוקה, חשים "שקופים", מקופחים, מתוסכלים, טיפשות, טמטום, להם נמאס, לא מדברים איתם וכך הלאה.

מה זו המטוטלת הזו: פעם מדובר על 30 אלף בדיקות ביום ופעם מסתפקים במאות? איפה קו האמצע? מי קובע? לפי איזה מדדים? וגם, האם המספרים בתקשורת, ביחס להיקף הבדיקות – מהימנים?!

התחלתי לגלות גם עובדים צעירים, מוכשרים, שהשקיעו שנים בלימודים אקדמיים, תארים שניים ושלישיים וברכישת ניסיון, עם משכורות רעב, חוסר ביטחון תעסוקתי ומחשבות לאן לברוח, איזו קריירה אחרת לפתח? מייאש.

אם נרצה או לא, למעבדות הרפואיות יש תפקיד מרכזי במגיפת הקורונה. באיתור מוקדי הדבקה ובניהול המשבר, עד שיימצאו חיסון או תרופה. אי שיתוף מנהליהן בתהליכי קבלת ההחלטות, ובעצם התעלמות מהן, זה מצעד האיוולת קלאסי. בזבוז אדיר של משאבים וכסף, פגיעה במוניטין של המעבדות, פגיעה ברוח העובדים, פגיעה קשה בציבור הישראלי.

ברקע להחלטות כאלו או אחרות בנוגע לסגרים, בדיקות ועוד ועוד, דרמטי, לכנס מיד הערב, או מחר, את מועצת מנהלי המעבדות הרפואיות הישראליות. זהו שעון חול והוא מתקתק!

זהו איננו "עוד סיפור עיתונאי", אלא אירוע חמור, משונה כולנו חווים את השלכות הקורונה עלינו ועל משפחותינו. על סביבתנו, על החברה, ולא, זו אינה מחלה פשוטה ויש לה השלכות קשות בריאותית, נפשיות, כלכליות. אישיות, חברתיות.

הבנתי שאסור לשבת עוד על הגדר. קחו את זה מכאן הלאה לאן שתיקחו, כדי לשנות מיד, ללא דיחוי, את המציאות המוזרה של התעלמות מגורם מפתח במערכה.

נושאים קשורים:  דעות,  פנינה אלעזר שלו,  חדשות,  מעבדות רפואיות,  אסתר אדמון,  בדיקות לקורונה,  כוח אדם,  עובדי המעבדות הרפואות,  קורונה
תגובות
 
אנונימי/ת
01.06.2020, 22:14

הפליאה בדברייך גורמת לי להשתוממות. 36 שעות מאז פרסום הכתבה שלך ושימי לב שאין תגובה ולו אחת מצד ה"קולגות" שלנו - הרופאים. אין באמת אחידות במערכת הבריאות, אין שילוב ידיים ועשייה משותפת. כל ארגון לעצמו, במקום לאחד ידיים ולהגיד עד כאן. בלעדינו אף חדר מיון, או ניתוח, לא מתפקד מעבר ל-5 דקות ואולי הגיע הזמן שזה מה שיקרה. אולי רק כאשר המקצוע ייובש לחלוטין ויבינו שבדיקות ה-POCT הן לא תחליף לבדיקות מבוססות איכות, אולי רק כשהכול יקרוס, אז יתעוררו. עד אז השקט מסביב שבא לידי ביטוי בתגובה היחידה, שלי, הוא זה שישלוט. עד אז, כולם ימשיכו להיות "מומחים" בעבודת המעבדה ויתקבלו החלטות המבוססות על גחמות.

אנונימי/ת
02.06.2020, 13:56

מסכימה עם דברייך. חלם זה כאן. מצוקה אדירה שקיימת בתחום, ידועה ומוכרת למערכת ובמקום לחזק את המערכת בוחרים לפנות החוצה ולחפש סטודנטים שיושיטו יד במעבדות ולא חלילה לתת פתרונות אמת ולחזק את המקצוע והתחום.

אנונימי/ת
05.06.2020, 07:21

יישר כח