סקירה

הטיפול בשבץ מוח בתקופת הקורונה

משבר הקורונה גרם לשינויים מסוימים במערכת האבחון והטיפול בחשד לשבץ מוחי שאותם חשוב להכיר

02.06.2020, 14:43
מחלקה נוירולוגית. כמחצית מהמאושפזים בתחלואה נוירולוגית בבתיה"ח בישראל מאושפזים במחלקות פנימיות. צילום אילוסטרציה

מאת ד"ר חן הלוי - מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ, איכילוב

מגיפת הקורונה שהתפשטה ברחבי העולם גרמה לזעזוע ותמורה במערכות הבריאות השונות. עם הפסקת הטיסות והסחר הגלובלי, חלה גם האטה בזרימת הציוד הרפואי והביאה למשבר חסר תקדים במוכנות לקליטת חולים קשים.

כבר בתחילת הדרך, חלק ניכר ממערכת הבריאות הוסב לקליטה וטיפול בחולי קורונה תוך התאמה של מחלקות ומכוני האשפוז.

בשגרה, המערכת הרפואית "מכוונת" מאוד לטיפול בשבץ. בכל חדרי המיון קיים מסלול ייעודי לבירור מהיר של חולי שבץ. במרכזי השבץ הגדולים יש מחלקות ייעודיות לטיפול בחולי שבץ וצוות של נוירולוגים ומצנתרים בעלי מומחיות גבוהה בטיפול בחולים אלו.

הטיפולים הקיימים בחולי שבץ הינם מרובים ומגוונים. לדוגמא - tPA שהינו תכשיר ממיס קרישים שניתן דרך הוריד, צנתור מח עם שליפת קריש, מתן מדללי דם כאלה ואחרים וטיפולים נוספים במסגרת טיפול נמרץ נוירולוגי. כמוכן, מערכת הדימות עומדת הכן לקליטת חולי שבץ במהירות וביעילות לביצוע בדיקות לחולים עם חשד לשבץ בתוך 20 דקות מהכניסה לחדר המיון.

משבר הקורונה גרם לשינויים מסויימים במערכת זו שאותם אפרט וחשוב להכיר.

חדר המיון: שער הכניסה לחולי השבץ. במקום זה מתקיים "מיון" של הנכנסים כחשודים לקורונה או שלא ובהתאם הם מוכנסים למתחמים מופרדים זה מזה. במידה ואין חשד לקורונה, ממשיך הטיפול כרגיל. אם עולה חשד לשבץ מוזעק נוירולוג לבדוק את המטופל ולהחליט על המשך ניהול המקרה. בדרך כלל מכאן יועבר המטופל במהירות לביצוע בדיקת CT ולאחריה תתקבל החלטה על סוג הטיפול שינתן.

במידה ועולה חשד לקורונה בכניסה למיון (חום, תסמיני נשימה, חשיפה לחולה, הגעה מבידוד וכו') יועבר המטופל למתחם מבודד בו נדרש מיגון מיוחד לצוות הרפואי ולמטופלים. תהליך זה גורם לעיכוב מסוים בלוח הזמנים עקב הצורך בהתמגנות הצוותים. כמוכן, במידה ונדרש ביצוע בדיקת CT הצורך בשמירה על בטיחות הצוות והמטופלים האחרים מחייב נקיטת אמצעים שונים שעשויים לעכב את ביצוע הבדיקה יותר מהרגיל. חשוב לציין כי ההחלטות הטיפוליות אינן מושפעות מנוכחות נגיף הקורונה; כלומר, במידה ויש התוויה למתן tPA או צנתור, המטופל יועבר מיד לקבלת טיפול זה. tPA ניתן בחדר המיון, וצנתור מבוצע בחדר צנתורים ייעודי שהוכשר לטיפול בחולי קורונה.

האשפוז לאחר הטיפול יקבע לפי מצב הקורונה. במטופלים ללא חשד קורונה מתאשפזים כרגיל בט"נ נוירולוגי. כאשר יש חשד לקורונה או חולה קורונה ידוע, האשפוז יתבצע במחלקת קורונה ייעודית. שם יטופל על ידי צוות המחלקה עם ייעוץ וליווי צמוד של נוירולוג מומחה בשבץ.

עם פרוץ מגיפת הקורונה שלוותה בגרפים וסיפורים מפחידים מאוד, והנחיות חסרות תקדים למניעת חשיפה, חלה ירידה מהירה במספר הפונים לחדר המיון וירידה בתפוסת בתי החולים. בבחינת מספרים ברמה הארצית, נראה כי יש כ-40% ירידה במספר הפונים לחדר המיון עם חשד לשבץ. גם בבחינת מספר הטיפולים בחולי שבץ בבית החולים נרשמה ירידה מסויימת (אולם קטנה יותר). תופעה זו מחייבת הסבר. בהחלט יתכן שיש ירידה במספר מקרי השבץ באופן כללי עקב הירידה בסטרס שקשור לעבודה אינטנסיבית שהינה מנת חלקם של רוב האנשים כל השנה. עם זאת, זהו אינו הסבר מספק. נראה כי חלק מחולי השבץ נמנעים מהגעה מחשש לחשיפה לקורונה בחדר המיון או באשפוז. בעיקר אמורים הדברים במטופלים עם TIA (אירוע מוחי חולף. המטופל חווה תסמינים לזמן קצר, התסמינים חלפו וכעת הוא חש בטוב). קבוצה שניה היא מטופלים עם שבץ מוחי קל יחסית שנשארים בבית ו"מקווים שזה יעבור". קבוצה שלישית היא אנשים שחיים בגפם עקב הסגר ואין מי שיזהה את השבץ ויזעיק עזרה עבורם.

אנסה להציע הנחיה למתלבטים.

  1. TIA: אירוע חולף של חסר נוירולוגי כגון חולשת צד, הפרעה בדיבור, סחרחורת, הפרעה בראייה, נימול. ככלל, TIA צריך להדליק מנורת אזעקה ולהביא את המטופל לבירור נוירולוגי מהיר. הדחיפות הגדולה ביותר היא במקרים בהם החסר הנוירולוגי הוא מוטורי (כלומר, חולשת יד ורגל ופנים), הפרעה ברורה בדיבור או בראייה. במקרים אלו הסיכוי כי מדובר באירוע מוחי שמתקרב במהירות גדול, והתועלת שניתן להפיק מהפניה למיון מרובה. בחדר המיון ובאשפוז יערך בירור מהיר שמטרתו למצוא ולתקן את הגורם ל-TIA כדי למנוע שבץ מח רציני. כאשר התסמינים הינם תחושתיים בלבד (נימול), מומלץ להיוועץ עם רופא המשפחה, מוקד רפואי או עם נוירולוג מומחה לשבץ לפני פנייה למיון - במיוחד אם מדובר במטופל שנמצא בקבוצת סיכון למחלת קורונה קשה.
  2. תסמיני שבץ קלים: לרוב מדובר בחולשת צד קלה, עקימות בפנים והפרעה בדיבור. במקרה זה אין להשתהות אלא להגיע לחדר המיון בדחיפות. במיון יעבור המטופל בירור מהיר ויסודי, תוך הפרדה מלאה מחשודים לקורונה לפי סטטוס החשיפה שלו. הסיבה לדחיפות היא שסוג שבץ זה (מכונה בעגה המקצועית - שבץ תת קורטיקלי) יכול להחמיר בצורה דרסטית ב-3 ימים ראשונים. מטרת הטיפול בבית החולים (מעבר לזיהוי וטיפול בגורמים לשבץ) היא מניעת החמרה בתסמינים הנוירולוגים. לפיכך, הסיכון בישיבה בבית במצב זה עולה לאין שיעור על הסיכון בהגעה לבית החולים.
  3. מטופלים שנמצאים לבד בהסגר: במצב זה, כאשר מדובר באדם מבוגר, עם גורמי סיכון כגון לחץ דם וסוכרת או פרפור עליות יש להקפיד על מספר כללים בסיסיים:
    • א. הקפדה על מלאי תרופות מספק
    • ב. שמירה על קשר רציף מספר פעמים ביום על ידי בני המשפחה. במידה ויש דיווח על תסמיני שבץ כלשהם (גם חולפים) יש להיוועץ בדחיפות עם רופא או להגיע למיון
    • ג. התקנת כפתור מצוקה

נקודה נוספת היא פניות למערכת האמבולטורית. בשגרה מרפאת המעקב נותנת מענה למטופלים לאחר אשפוז, ייעוץ לחולי שבץ מורכבים ומעקב מתמשך אחר מטופלים שעברו שבץ. כעת עקב הנחיות משרד הבריאות נסגרו המרפאות וחלק מהמעקב מתבצע בצורה טלפונית או בוידיאו. שיטה זו מאפשרת מתן מענה זמין לחלק מהמטופלים, אולם ברור שלאורך זמן תהיה שחיקה של רמת הטיפול והמעקב האמבולטורי.

לאחרונה נפתחו מרפאות המעקב ברוב בתי החולים, תוך שמירה קפדנית על הנחיות הבטיחות. מומלץ עם כן להגיע לביקורת. כדאי לזכור שעקב משבר הקורונה, חלו שיבושים בזימון התורים ברוב המרפאות. בחלק מהמקרים יש קיצור זמני המתנה ובחלק יש הארכה. לפיכך, כדאי מאוד ליצור קשר יזום עם המרפאות לקביעת מועד הגעה עדכני. חשוב מאוד להשאר קשובים לצורך הרפואי של המטופל. במידה ויש בעיות פתוחות שדורשות התייחסות רפואית או שההחלמה לאחר השבץ אינה מתקדמת בקצב הרצוי, יש להגיע לביקורת רפואית ללא דיחוי. ניתן ורצוי להתייעץ עם רופא המשפחה שיעזור החלטה על דחיפות העניין וייתן מענה ראשוני. כמו כן, במרבית המחלקות כיום יש ערוץ תקשורת ייעודי למטופלים שהיו באשפוז כדי לברר נושאים שונים עם הצוות המטפל. זו גם דרך טובה גם לברר את זמינות התורים למרפאה.

לסיכום, מגפת הקורונה משפיעה על מערכת הבריאות והמטופלים בה בצורה רוחבית וקשה. למרות דיווחים על קשר בין מחלת קורונה ואירועי שבץ, עד כה לא נצפתה תופעה זו בארץ בצורה משמעותית. מערכת הטיפול בשבץ פעילה ומבטיחה טיפול הולם מהיר ובטוח במטופלים. יש להקפיד על כללים פשוטים שיאפשרו לוודא טיפול מיטבי גם בזמנים קשים אלו.

בברכת בריאות טובה.

pc-il-100911
נושאים קשורים:  סקירה,  שבץ מוחי,  קורונה,  חדר מיון