דעות

משבר הקורונה וקווי הדמיון למלחמת יום הכיפורים

משבר הקורונה דומה דמיון מפתיע לכשל האסטרטגי הדרמתי של מלחמת יום הכיפורים - ניתן היה לצמצם את המשבר ונזקיו לו היו מקשיבים ל"מודיעין" הרלוונטי טרם התפרצות הנגיף

"לרשות המערכת עמד ידע נרחב על משפחת נגיפי הקורונה. אילו ניתנו המשאבים הראויים, ניתן היה להתמודד עימו בהצלחה ולמנוע את הנזק הכלכלי והבריאותי". בצילום: הפגנת עובדי התרבות השבוע/ יונתן סינדל - פלאש 90

משבר הקורונה, ככל שמבינים אותו לעומק, מזכיר בעליל את מלחמת יום הכיפורים, מדוע? מלחמת יום הכיפורים היא אירוע טראומתי בתולדות מדינת ישראל. במבט לאחור ובהתבסס על נתונים חדשים ועדכניים מתבהר בחדות, כי ניתן היה למנוע או לפחות לצמצם את היקף האבידות והנזקים.

ערב מלחמת יום כיפור, לרשות מקבלי ההחלטות עמדו יכולות מודיעין מעולות, צבא מאומן, מעמד בינלאומי איתן ועוד. שימוש לא נכון במודיעין, עד כדי התעלמות ממנו; כוונות המצרים והסורים ויכולותיהם והעדר הבנה מדינית של ההנהגה הישראלית את הסיטואציה האסטרטגית, הם אלה שהובילו למשבר החמור של מלחמת יום הכיפורים.

למערכת הבריאות ניתנה לאורך שנים עדיפות נמוכה בתשתיות, תקנים, ציוד רפואי, הכשרת כוח אדם ומערכת אשפוז - "אסטרטגיית ההרעבה". ליקוי זה עומד בסתירה למודעות הגבוהה במערכות הביטחון והבריאות בישראל לגבי תרחישי חירום מסוגים שונים ומעיד על קבלת החלטות כושלת

משבר הקורונה דומה דמיון מפתיע לכשל האסטרטגי הדרמתי של מלחמה זו ודומות לה. המודיעין האמריקאי התריע על הסכנה העולמית הגלומה בהתפרצות נגיף זה. משפחת נגיפי הקורונה ידועה לעולם הרפואה וניתן היה להיערך טרם התפרצות, אילו היתה מודעות ראויה בקרב מקבלי ההחלטות והשקעה הולמת במשאבים. מעבר לכך, מדינת ישראל צריכה להיות ערוכה למשברי חירום ועימות אשר כוללים מזה שנים גם איומי נשק לא קונבנציונלי, כימי וביולוגי.

לצד זאת, אירועי התפרצות הנגיף בסין היו אמורים לשמש נורית אזהרה בוהקת שהיתה מאפשרת סוג מסוים של מודיעין בזמן אמת והיערכות מתאימה. לרשות המערכת עמד ידע נרחב על משפחת נגיפי הקורונה. אילו ניתנו המשאבים הראויים, ניתן היה להתמודד עימו בהצלחה ולמנוע את הנזק הכלכלי והבריאותי. כל תקציב שהיה מושקע בהתמודדות עם הנגיף הוא כאין וכאפס לעומת הון העתק שמושקע כיום במיגורו ולטיפול בנזקיו.

בשורה התחתונה, ניתן היה לצמצם את משבר הקורונה לו היו מקשיבים ל"מודיעין" הרלוונטי טרם התפרצות הנגיף.

תשתיות מערכת הבריאות בארץ, למרות הרופאים, האחיות והצוות הרפואי המצוינים, הן ירודות על פי מדדי ה-OECD וכפי שיודע האזרח הישראלי הנזקק לשירותי הרפואה. לפי המתפרסם בהרחבה, למערכת הבריאות ניתנה לאורך שנים עדיפות נמוכה בתשתיות, תקנים, ציוד רפואי, הכשרת כוח אדם ומערכת אשפוז, מה שמכונה כיום בתקשורת "אסטרטגיית ההרעבה". ליקוי זה עומד בסתירה למודעות הגבוהה במערכות הביטחון והבריאות בישראל לגבי תרחישי חירום מסוגים שונים ומעיד על קבלת החלטות כושלת בנושא.

נגיף הקורונה הוא תופעה עולמית, אך אל לנו להיתלות בזה כתירוץ. נדרשת מיידית תכנית מקיפה וכוללת לשדרוג מערך הרפואה והיערכות למשבר הבא, שכבר נמצא באופק

מהי המשמעות לכל זה? ישראל, בסבירות גבוהה, צפויה לחוות משבר חריף נוסף בדמות רעידת אדמה, אסון טבע, התפרצות חוזרת של נגיף הקורונה או מגיפה אחרת ותרחישי עימות עם אויבינו ובראשם איראן, אשר מתכננת ובונה עם בעלות בריתה יכולות פגיעה קשות מאד בעורף ובאוכלוסיה האזרחית. נגיף הקורונה הוא תופעה עולמית, אך אל לנו להיתלות בזה כתירוץ. נדרשת מיידית תכנית מקיפה וכוללת לשדרוג מערך הרפואה והיערכות למשבר הבא, שכבר נמצא באופק.

כל היערכות חייבת לכלול תמונת מודיעין, קרי בדיקות, לגבי הצפוי. הגדרת איומי ייחוס לגבי האיומים הצפויים, הכשרת כוח אדם על פי סטנדרטים בינלאומיים גבוהים ובנייה מחדש של רשות חירום לאומית שתוכל, לצד פיקוד העורף, לתת מענה לאתגרי החירום הצפויים. כל זאת, בדגש על מוכנות העורף והאוכלוסיה האזרחית.

ישראל בורכה באנשים מעולים ומקצועיים היכולים למלא את המשימה. צו השעה עתה הינו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבחן את כל הכשלים ותפיק את הלקחים המתאימים, זאת כתשתית לבניית היכולות המתאימות בשגרה ובחירום.

(המאמר התפרסם לראשונה במידעון של מכון לחקר שירותי בריאות – אסותא)

נושאים קשורים:  דעות,  עמוס גלעד,  משבר הקורונה,  מלחמת יום הכיפורים,  מודיעין,  חדשות
תגובות
 

צודק ולא צודק כאחת.
מבחינת המוכנות של המערכת , מגיפת הקורונה הינה מעין, " מלחמת יום הכיפורים", אבל בניגוד למערכת שמנסה לפעול בצורה המיטבית למרות חוסר התכנון האסטרטגי המקדים (בדיוק כמו לוחמי צה'ל ב73).הציבור הרחב מתנהג בחוסר אחריות מחפיר ומזלזל בהוראות!
נכון שבצה'ל למדנו כי: " מה שלא נכנס דרך הראש, נכנס מצוין דרך הרגליים", אבל כאן האכיפה והקנסות לא יפתרו את הבעיה!
עד שלא תהיה הבנה רחבה, כי כל אחד חייב לדאוג לעצמו ולסביבתו, המגיפה לא תעצר ואף תחריף.

אנונימי/ת
19.06.2020, 16:33

אלוף גלעד צודק , אבל מסיבות אחרות.
להבנתי, בשני האירועים כשלה ה-"קונספציה". באירוע הקורונה כשלה הקונספציה של האוצר שייבשה את מע' הבריאות כולה, לא רק בתי החולים. גם בריה"צ, הגריאטריה, הכשרת כח אדם. תוצאות כישלון הקונספציה היו הרבה לפני הקורונה והתבטאו בתפוסת אישפוזים גבוהה, עומס תורים , וכו'. כשלה גם הנהלת משרד הבריאות לדורותיה שלא נילחמה את המלחמה התקציבית ושייחסה חשיבות לתפל, האקרדיטציה, ולא לעיקר- מלחמה בקונספציה של האוצר. זה האתגר של השר והמנכ"ל החדשים.

אנונימי/ת
22.06.2020, 13:42

למי שמבין קצת בבריאות מה הקשר ,למשל, בין אורך התורים לניתוח קטארקט או החלפת מיפרק ולהתמודדות עם הקורונה.
סה"כ מי שעובד בבית חולים יודע שבחודשים האחרונים יש אבטלה סמויה (או גלויה)
בהרבה מחלקות. בעיקר כמובן ביטול ניתוחים אלקטיבים וביקוריי מירפאות חוץ.
סה"כ הטיפול במאושפזיי הקורונה ברובו הגדול קל מאד ואינו מצריך כמעט כלום
למעט כמובן המספר הנמוך (יחסית) של המונשמים.

20.06.2020, 01:10

מעט פורפורציות: במלחמת יום כיפור היינו על סף השמדה. פלישת צבאות ערב ומחיקת כל שדה חרוש פה היה קרוב והסכנה להמשך קיום מדינה ישראלית היה ממשי! ווירוס הקורונה על כל מתיו ועל כל הפניקה וכשלי המנהיגות, והפגיעה בקשישים והאבטלה ועוגמת הנפש.... עדיין זה רחוק שנות אור מהשמדה ומחיקת מדינת ישראל.

אנונימי/ת
20.06.2020, 18:07

תמצית ממחדלי מלחמת יום הכיפורים:
1. ימ"חים לא מוכנים.
2. התעלמות הדרג המדיני מהתרעות מודיעיניות.
3. פניקה במנהיגים (ראה דברי משה דיין על חורבן הבית השלישי).
בהקבלה למשבר הקורונה:
1. מערכת בריאת מקרטעת בשגרה ולא ערוכה להתפרצות מגפה.
2. חוסר במודיעין אפידמיולוגי יעיל עם פרוץ המגפה
3. מנהיגות שזרעה פניקה והזיקה לכלכלה ולחברה.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים המנהיגים והמצביאים האחראיים למחדל שלמו את המחיר ופרשו.
האם בעקבות משבר הקורונה יפרשו כל האחראיים מתפקידם?!

אנונימי/ת
22.06.2020, 13:36

לא