מחקרים - נגיף הקורונה

קל מדי, מהר מדי: הדרך הקצרה לפרסום מאמר מדעי בנושא קורונה

מחקר חדש וראשון מסוגו מדגים את המהירות שבה מתפרסמים עתה בכתבי עת מדעיים מאמרים רפואיים העוסקים בנגיף הקורונה

מאמרים מדעיים-רפואיים בנושא נגיף הקורונה. אילוסטרציה

כמה זמן עובר מאז שמאמר מגיע למערכת של עיתון מדעי-רפואי ועד שהוא מתפרסם? השאלה התמימה לכאורה הזאת מקבלת תשומת לב מיוחדת דווקא עתה, מאז שפרצה פנדמיית ה-COVID-19 והעיתונים הוצפו בכמות חסרת תקדים של דיווחים על מחקרים בהיקפים שונים שנעשו במקומות שונים בעולם.

הרעב והצמא האדירים של כלי התקשורת, כמו כל הקהילה הרפואית, לכל פריט מידע חדש על המחלה החדשה והנגיף שמחולל אותה, האבחון, הטיפול, התרופות, שלבי התפתחות המחלה אצל המאושפזים, ההחלמה וההתמודדות של המחלימים עם השלכותיה לאחר מכן, באים לידי ביטוי בכל המאמרים שמוגשים לפרסום עתה.

בשבוע שעבר נעשתה הערכה שעד סוף 2020 כמות המאמרים הרפואיים על הקורונה תגיע ליותר ממיליון ונדרש לשם איתורם מנוע חיפוש מיוחד.

מחקר חדש, ראשון מסוגו, בחן את "ציר הזמן" שבין מועד הגשת מאמר על מחלת הקורונה ועד פרסמו הן במהדורה מקוונת והן במהדורה רגילה, לבין מאמר על נושא רפואי אחר, ללא כל קשר עם ה-COVID-19. המחקר עלה בסוף השבוע באתר MedRxiv המשמש להעלאת דיווחים על מחקרים בטרם עברו ביקורת עמיתים.

סוגיית ה-timeline קיבלה משמעות – יש סבורים שהיא אפילו מדאיגה – בגלל המהירות שבין שתי נקודות הזמן: מועד ההגשה מזה והפרסום מזה, שכן נמנעת כך ביקורת עמיתים קפדנית של עובדות, נתונים ומסקנות.

עורכי המחקר בחנו זאת לגבי מאמרים שנכללו באינדקס PubMED ושפורסמו בין 1 לינואר השנה לבין 16 במאי ובהם אוזכר תאריך המציין את מועד הגשתם ומועד פרסומם. נעשתה השוואה עם מאמרים מקוריים על מחקרים רפואיים, אך ללא קשר ספציפי לנושאם ושאינם עוסקים בקורונה, שפורסמו באותם כתבי עת בין 1 במארס 2019 לבין אמצע יוני 2019. היחס הכמותי בין שני סוגי המאמרים הללו היה 1:2 בכל כתב עת.

הנתון שהדהים את עורכי המחקר מארבעה מוסדות אקדמיים ורפואיים בארה"ב היה שמספר המאמרים המקוריים באורך מלא הקשורים ב-COVID-19 ושכללו דיווחים על מחקרים שפורסמו ב-16 כתבי עת שונים היה 294 לעומת 588 של מאמרי "קבוצת הביקורת".

גם הזמן החציוני שבין קליטת המאמרים לבין פרסומם היה 20 יום כשמדובר במאמר הקשור בקורונה, לעומת 119 יום לגבי המאמרים שסווגו בקבוצת הביקורת. 97% מהמאמרים שאושרו לפרסום עלו במהדורות המקוונות בתוך 13 יום מקבלתם, לעומת 102 יום לגבי מאמרים שלא נגעו לקורונה ונמסרו לאותם כתבי עת.

במילים אחרות, המהירות, כשמדובר בפרסום מאמרים בנושא הקורונה, הואצה באופן כה משמעותי בהשוואה ממועד קבלת המאמר למערכת ועד פרסומו – עד כדי פי שמונה לעומת חלון הזמן שבין שני המועדים לפני שפרצה המגיפה ופי שישה כשמדובר במאמר שעלה במהדורה מקוונת.

נושאים קשורים:  קורונה,  מגיפת הקורונה,  ביקורת עמיתים,  מחקרים מדעיים,  כתבי עת רפואיים,  חדשות
תגובות
 

כל כך הגיוני לפרסום מהיר שכל מילה נוספת מיותרת. בכל זאת על הקורא הסקרן והביקורתי ללמוד ולעשות 3 דברים: 1) לשפר את יכולת הקריאה הביקורתית של מאמרים רפואיים. המקום הטוב ביותר- אוניברסיטת מקמסטר בקנדה. הקורס הבא יוני 2021. 2)לחתום על Evidence Alerts של אוניברסיטת מקמסטר בקנדה הכוללים גם בקורת עמיתים. 3)להשתדל לאמץ רק מסקנות מעיתונים מובילים. עדיין מרבית המאמרים מתפרסמים בעיתונות מהמעלה השניה ומטה.