קורונה בישראל

ה''ברומטר'' של גמזו: מחלקות הקורונה בבתי החולים בירושלים על סף קריסה

דו"ח תמונת המצב בבתי החולים: ללא ויסות העומסים בין המרכזים הרפואיים, טיפול מיידי בשחיקת הצוותים הסיעודיים, חיזוק מערך האחיות ושיתוף הפעולה עם קופות החולים, מערכת הבריאות תגיע לסף ספיקה

"משמרות ארוכות של 12 שעות רצופות בסרבלים לא נושמים ובמסיכות חונקות, מועקה נפשית בעקבות סבל ומוות של המטופלים". צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

צוות "הברומטר הרפואי" שהקים פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, כדי שיציג לו תמונת מצב מתעדכנת לאורך ציר הזמן על הנעשה בבתי החולים, פרסם בסוף השבוע את הדו"ח הראשון שלו. הצוות סיפק הערכת מצב לשבועיים הקרובים ולפיה, "בהינתן שתימשך העלייה המתונה בתחלואה הקשה והצורך לבצע ויסות עומסים, נראה כי בתי החולים יוכלו להכיל את התחלואה הנוכחית וכי קיימת גמישות במערכת".

דו"ח צוות הברומטר מתבסס על נתונים שוטפים מהשטח וזאת במטרה להסדיר את ויסות החולים והסדרת העומסים בבתי החולים כדי שלא ייווצר מצב שעיקר העומס יוטל על מספר קטן של בתי חולים וכדי להציג הערכות והתראות מוקדמות לקראת הבאות. על הדו"ח חתמו פרופ' עידית מטות מ"איכילוב", ד"ר איתי פסח מ"שיבא", האחות גילה היימס מרמב"ם, פרופ' סיגל סבירי מ"הדסה", פרופ' פייר זינגר מ"בילינסון", ד"ר מירי מזרחי ראובני ממכבי שירותי בריאות, ד"ר דורון נצר משירותי בריאות כללית וד"ר הדר אלעד ממשרד הבריאות.

"המצב באזור ירושלים", קבע הצוות, "הוא גבולי ומחייב נקיטת צעדים מיידים להקלת העומס על בתי החולים שבאזור. הצטברות מהירה של 40-30 חולים קריטיים נוספים עלולה להביא את המערכת בירושלים ובמרכז הארץ לסף הספיקה".

הצוות ממליץ על צמצום ההפניות לבתי החולים ואיגום משאבים באמצעות הרחבת הטיפול בחולי קורונה הניתן בקהילה על ידי הרחבת השירות במוקדים לרפואה דחופה, אשפוז בבית למקרים המתאימים לכך וכן ויסות יעיל יותר של העומסים ושיפור הטיפול במחלימים ובאוכלוסיות המיוחדות שיאפשר עלייה של כ-30% ואף יותר ביכולת ההכלה של החולים במצב בינוני וקשה בכלל בתי החולים.

לטווח הבינוני והארוך ממליץ הצוות על ביצוע הערכות מצב נרחבות, לשם יצירת הפתרונות שהובאו בדו"ח ופתרונות נוספים כדי להגדיל את הגמישות של מערכת האשפוז ותמיכת רפואת הקהילה בה - במקביל לצעדים שיינקטו להגבלת התחלואה.

במסמך שהכין הצוות צוין עוד: "אופי הפעילות במחלקות הקורונה, מורכבות החולים והצורך במיגון הצוות המטפל גורם לא-סימטריה בהקצאת משאבי כוח האדם והציוד לטובת מחלקות אלו. הן מחייבות באיוש כוח אדם - יחס מטפל-מטופל - כמעט כפול מהרגיל ודורשות משאבים וקשב ניהולי רב. בנקודת הזמן הנוכחית, לרוחב המערכת, בין 30% ל-50% ממשאבי הטיפול הנמרץ וכרבע עד מחצית ממשאבי האגף הפנימי מושקעים בטיפול בחולי הקורונה ברחבי הארץ".

עם זאת הביע הצוות דאגה ממצבם של בתי החולים הקטנים, ביניהם "אסותא-אשדוד" ו"מעייני הישועה", שבהם מספר המחלקות הפנימיות ומספר מיטות טיפול נמרץ קטן ולכן הם מוגבלים מאוד ביכולת מתן הפתרונות ובגמישות הנדרשת לשם התמודדות עם אשפוז מטופלי הקורונה ועלולים להגיע למצב של שיתוק אם היקף התחלואה יעלה. "יש לשים דגש מיוחד על מרכזים רפואיים אלה ולהגביל ככל הניתן את הפניית המטופלים אליהם", נכתב בדו"ח.

שחיקת הצוותים הסיעודיים עלולה לפגוע ביכולת העמידה של בתי החולים

כן הצביע הדו"ח על דאגת מחבריו מהשחיקה של הצוותים הסיעודיים הקשורים או מושפעים מהטיפול בחולי הקורונה. "הצוותים הסיעודיים במרבית בתי החולים עובדים תחת עומסים כבדים ובמיוחד במחלקות הקורונה. לאורך זמן שחיקה זו תפגע ביכולת העמידה של בתי החולים. בחלק מבתי החולים סימני השחיקה כבר ניכרים ויכולת העמידה שלהם, נפגעת". מחברי הדו"ח ממליצים לכן לתת דגש ולהקצות משאבים לנושא השחיקה בקרב הצוותים וליצור סל משאבים למרכזים השונים לשם טיפול בעומס העבודה ובשחיקה; לצד יצירת ודאות ומתן תמריצים. "אנו רואים תחום זה כאחד המרכזיים ליכולת עמידתם של בתי החולים לאורך זמן".

עוד קבע הצוות בדו"ח שלו כי "נכון להיום, רמת הטיפול בחולי הקורונה עדיין עומדת בסטנדרטים המקובלים בשגרה, אך הדבר בא על חשבון עומס משמעותי המוטל על הצוותים. מעבר לחשיבות הברורה של מדד זה, השמירה על רמת טיפול מיטבית מהווה גם נדבך מרכזי במוטיבציה של הצוותים להתגייס למאמץ.  פגיעה בסטנדרט הזה תיחשב בעיני רבים מהם לקו אדום".

הרחבת הטיפול בקהילה ובמוקדים לרפואה דחופה

נושא אחר שמוצג בדו"ח קשור לשיתוף פעולה בין קופות החולים לבין בתי החולים כדי לצמצם ככל הניתן את ההפניות לבתי החולים באמצעות הרחבת הטיפול בקהילה ובמוקדים לרפואה דחופה. הדבר נוגע, בין השאר, להתמקדות באוכלוסיות מיוחדות כמו חולי דיאליזה עם קורונה - שכיום כולם מאושפזים, וגם לעניין זה נדרש ויסות עומסים. פעולות אלו יאפשרו כאמור עלייה של כ-30% ויותר ביכולת ההכלה של החולים הבינוניים והקשים בכלל בתי החולים".

כיום, יותר מ-40 חולים הנזקקים לדיאליזה נדבקו בקורונה ומאושפזים ביחידות קורונה, משום שאין יחידות דיאליזה מבודדות לחולים אלו. הצוות ממליץ "לייצר פתרון נרחב למתן טיפולי דיאליזה בקהילה בכל אחד מאזורי הארץ".

עוד מתריע הדו"ח כי רבע מהמאושפזים בחלק מהמחלקות הם חולים גריאטריים, סיעודיים מורכבים או מונשמים כרוניים וכי יש צורך לפתוח עבורם מוסדות מתאימים.

אוכלוסיה נוספת שמעמיסה על מחלקות הקורונה הם חולים פסיכיאטריים שנמצאו חיוביים לנגיף קורונה. בהעדר מסגרת מתאימה עבורם הם מאושפזים במחלקות הפנימיות. כן נדרשת פעולה עבור אוכלוסיית חסרי המעמד (עובדים זרים).

הצוות ממליץ לפעול בכמה אפיקים כדי להביא לניצול מקסימלי של יכולות המערכת ולהימנע מאי ספיקה. ההמלצה המרכזית היא לבצע איגום משאבים בין בתי החולים לקופות החולים ולגייס את יכולות הקהילה, כמו מוקדים לרפואה דחופה ואשפוזי בית, כדי לצמצם את מספר הפונים לחדרי המיון והמאושפזים בבתי החולים.

מחסור קשה באחיות מנוסות ומומחיות בטיפול נמרץ, מיון ופנימית

כן ממליץ הצוות על טיפול ב"משאב כוח אדם שבמחסור הקשה ביותר": אחיות בעלות ניסיון ומומחיות בטיפול נמרץ, מיון ופנימית. הצוות ממליץ "לאחד את כלל האחיות, בוגרות קורסי על-בסיסיים בטיפול נמרץ ודומיו (כולל ילדים), לפתוח קורסים נוספים וכן לגייס אחיות מתוך צה"ל".

בנוסף מתייחס הדו"ח באופן ספציפי לחולי קורונה המחוברים למכשירי אקמו: "חולים חיוביים מחוברים לאקמו דורשים ריכוז מאמץ סיעודי חריג. נדרשים כשבעה תקני סיעוד לטיפול בחולה אקמו חיובי אחד לעומת 3.5 תקנים עבור חולה מחובר לאקמו ללא קורונה. אלא שבכל המרכזים הרפואיים, מספר האחיות המוכשרות לטיפול באקמו מצומצם. ניהול הטיפול באקמו צריך שיהיה כמשאב לאומי, עם התייחסות של ויסות קפדני של חולים אלה בין המרכזים השונים".

כן ציין הדו"ח ש"יש צורך דחוף להקים מוקד ארצי שיתאם את העברת המטופלים מבית חולים אחד לאחר כדי לבצע את ויסות העומסים, את ההסעות ומציאת מסגרת אשפוז חלופית, מאחר שכיום הטיפול האדמיניסטרטיבי הזה נעשה על ידי אחיות ראשיות בבתי החולים וגוזל מהן זמן עבודה רב.

הצוות בחן גם את הטיפול בחולי קורונה  על ידי קופות החולים, בקהילה והמליץ להוסיף 1,000 מיטות אשפוז בית, שיגדילו ב-15% את מספר מיטות האשפוז בארץ.

נושאים קשורים:  ברומטר,  פרופ' רוני גמזו,  בתי חולים,  מחלקות קורונה,  קורונה,  פרופ' עידית מטות,  פרופ' איתי פסח,  פרופ' סיגל סבירי,  פרופ' פייר זינגר,  ד"ר אלעד הדר,  חדשות,  מחסור באחיות
תגובות
 
אנונימי/ת
11.08.2020, 08:23

טפשות או נאיביות אינני יודע מה קודם למה, איך אפשר להתווכח עם עובדות כאשר ההדבקה לא יורדת, כאשר הציבור איבד את האמון ולא מוכן להיבדק, כאשר השלטון משדר מסרים כפולים ונחשף במערומיו ויצריו הפוליטיים ללא איכפתיות מהנושאים הבוערים. ועם כל הרצון הטוב פרופ\' גמזו נלחם את מלחמת המאסף לכיוון כשלון צורם שלא באשמתו!!