מגזין

לאן הולכים החולים האחרים?

ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית ברמב"ם, מספרת על ה"פטנט" לעמידה בעומסי תחלואת הקורונה בבתי החולים ומתארת בתסכול רב כיצד החולים ה"רגילים" מוזנחים

מחלקה פנימית-קורונה ב"שערי צדק". צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

דו"ח שפורסם בשבוע שעבר על ידי צוות הברומטר שמינה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, העלה כי חולי הקורונה תופסים כ–10%-15% מכלל המיטות בחדרי המיון בבתי החולים ועד כ–40% מהמיטות במחלקות הפנימיות בבתי החולים בישראל. צוות המומחים, העוקב אחרי מצב בתי החולים ומטרתו להתריע על אי ספיקה במערכת הבריאות, ציין בדו"ח כי העומס על בתי החולים גובר ומורגשת ירידה באיכות הטיפול במחלקות האחרות. בבתי חולים רבים נסגרו חדרי ניתוח, צומצם מספר המיטות בטיפול נמרץ ובוטלו שירותים אמבולטוריים.

לפי הדו"ח, הקושי מורגש בעיקר בבתי החולים הקטנים והבינוניים ובאלה הנמצאים במוקדי התחלואה העיקריים. בין אלה "הדסה עין כרם" בירושלים, "העמק" בעפולה, המרכז הרפואי לגליל בנהריה ו"שערי צדק" בירושלים.

עוד עולה מהדו"ח כי בעוד שמשך האשפוז הממוצע בישראל עומד על ארבעה ימים, משך האשפוז של חולי קורונה ארוך בהרבה והם מאושפזים 15-12 יום מעבר לארבעת הימים הנ"ל בממוצע. בנוסף, כך על פי הדו"ח, משרד הבריאות מנחה את בתי החולים לפתוח מחלקת קורונה נוספת בכל פעם שהמחלקות הקיימות עוברות את רף התפוסה של 80%, ללא קשר לתמונת המצב בבתי החולים האחרים. כל פתיחה של מחלקה נוספת מחייבת הסטת צוותים, השבתת פעילויות נוספות וצמצום הזמינות למטופלים אחרים בבית החולים.

לאן "הולכים" כל שאר החולים ומי מטפל בהם? שאלנו את ד"ר איילת רז, מנהלת פנימית א' ברמב"ם שבימים אלה מנהלת מחלקה פנימית רגילה ואנו מביאים את דבריה כלשונם:

ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקת פנימית א' ברמב"ם. צילום: פרטי

"אנחנו שולחים הביתה חולים שבעבר השארנו לאשפוזים כדי לסיים את הבירור הרפואי במצבם ולשחררם במצב רפואי טוב יותר. המשמעות היא פגיעה בחולי סרטן וסוכרת, חולי תחלואת המוח, יתר לחץ דם, זיהומים, דלקות, מחלות מידבקות ועוד"

"בחודשים מרץ-אפריל-מאי ניהלתי ברמב"ם את מחלקת כתר, מחלקת פנימית-קורונה. רוב בתי החולים נוהגים רוטציות במחלקות כדי לחלק את העומסים ולייעל את העבודה במחלקות הפנימיות. יש סבבים בין מחלקות פנימיות שגרתיות ובין מחלקות פנימיות קורונה, או מחלקות פנימיות משולבות.

"אבל אני מבקשת לספר לכם סוד. בשבועיים האחרונים היו פרסומים שונים על התפוסות במחלקות. אם היה מגיע לכאן חוצן, היה מתרשם לכאורה שהמצב לא רע בכלל. לכאורה, אין עומסים. לכאורה, המחלקות לא מלאות. בעצם, המצב במחלקות הפנימיות, לכאורה, טוב מאי פעם, שהרי העיתונאים מדווחים שנעלמו לנו החולים.

"אם  הבענו את תסכולנו, טרום הקורונה, על תפוסות במחלקות הפנימיות שמעל 100% כל השנה, נראה לכאורה שהתייצבנו. איזה פלא. אמנם ירדו עשרות מחלקות מסד"ק המיטות הפנימיות בישראל, אך בדרך נס לא קרה אסון. החולים הרבים הבריאו. אז זהו, שלא. הפטנט נקרא: שחרורים מואצים מהמחלקות".

מה זה בעצם אומר?

ד"ר רז: "זה אומר פשרה. זה אומר לשלוח הביתה חולים שבעבר השארנו לאשפוזים כדי לסיים את הבירור הרפואי במצבם, כדי לשחררם במצב רפואי טוב יותר. המשמעות היא פגיעה בפועל בחולים השגרתיים. בחולי סוכרת, יתר לחץ דם, חולי סרטן, מושתלים בחולי תחלואת המוח,  שרבים מהם מטופלים אצלנו במחלקות הפנימיות, בסובלים מזיהומים, דלקות, מחלות מידבקות ועוד. אין ברירה. עם היקפי המאושפזים מלפני שנה ושנתיים, אי אפשר אחרת כיום, תחת הקורונה, כשירדנו בהיקף המיטות בכ-40% ובהיקף הצוותים המטפלים".

ד"ר רז מבקשת להימנע מסיכום של מספרים, אחוזים, גרפים וסטטיסטיקות – "אני", היא אומרת, "מבקשת לדבר בשם המטופלים, להביא את קולם. אני רוצה לדבר על שרה, שאושפזה במחלקתי רזה, חיוורת עם תיאבון ירוד וירידה משמעותית במשקל בשבועות האחרונים. ממש לא צריך להיות רופא כדי להבין שיש צורך לברר את מצבה. נעשה ניסיון לברר את מצבה במסגרת קופת חולים, אבל אני לא רוצה אפילו לספר לאיזה מועד קיבלה את התור.

"הבירור של שרה מצריך בדיקות כמו גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה, CT  בטן. ברור שמספר בדיקות כאלו במציאות העכשווית יצריך אשפוז ממושך יחסית של לפחות שבוע ימים. בגלל מצבה, לא רצינו להחזירה לבירור במסגרת הקהילה, ולמרות העומס, קבענו לה תור לבדיקות בבית החולים, שחררנו אותה עד למועד הבדיקות עוד מספר ימים".

מושתל מח עצם חזר לביתו לטפל בדלקת ריאות בטיפול פומי

"פנימית א', מחלקתי במבנה המקורי, כללה חדרי בידוד, שאכלסו לרוב אנשים עם דיכוי חיסוני, כולל מושתלי מח עצם, כיוון שמיטות האשפוז בהמטולוגיה מוגבלות", מספרת ד"ר רז על חולה אחר, עמוס שמו. "עמוס פנה לחדר המיון בגלל עליית חום, צמרמורת ושיעול. הוא אובחן כסובל מדלקת ריאות ונשלח לאשפוז במחלקה, לצורך טיפול אנטיביוטי דרך הווריד ולצורך השגחה על מצבו נשימתי.

"כשהוא נכנס למחלקה, הוא הבין שלא יחכה לו חדר בודד אלא שיצטרך לחלוק את החדר עם עוד שני מטופלים. מחשש לבריאותו ומפאת מצב מערכת החיסון שלו, החליט החלטה לא פשוטה: לחזור לביתו ולטפל בדלקת הריאות בטיפול פומי. בתום שני ימי טיפול מצבו הלך והידרדר והוא הובהל לחדר המיון במצב ירוד מאוד, מצמרר, עם תת לחץ דם וכמובן שאושפז".

עמוס, שבתחילה לא נספר במניין המאושפזים, בחר ל"ברוח" מבית החולים בשל המצב, אבל ודאי לא כי הבריא.

הגיע עם חום גבוה ובלבול, נמצא שלילי לקורונה ושוחרר לביתו

ד"ר רז מבקשת לספר גם את סיפורו של יצחק, שפנה למרכז רפואי אחר עם חום גבוה ובלבול. במיון נבדק לקורונה עם תשובה שלילית ושוחרר לביתו. "עקב הידרדרות במצבו, הוחזר יצחק לבית החולים, שוב נבדק לקורונה ושוחרר לאחר תשובה שלילית. משפחתו החליטה להעבירו למיון שלנו. נלקחו בדיקות דם, כולל תרביות דם, בוצע CT מוח, שהדגים אוטם מוחי נרחב, ובתרביות הדם - צמיחת חיידק שחייב טיפול אנטיביוטי.

"השיח על המחלה צריך להשתנות  מדיון טכני - מניין המתים, מניין המונשמים, מניין מכונות ההנשמה, מנין החולים במצב קריטי, ובמקום גרפים, עקומות וחיפוש אשמים, לקחת אחריות על החולים שסובלים"

"גם יצחק", אומרת בתסכול רב ד"ר רז, "לא נספר במניין החולים כי שוחרר מיד לאחר תשובת הקורונה השלילית. לא כי הבריא. אני יכולה להמשיך ולספר עוד ועוד את סיפורם המורכב של מטופליי בצל המגיפה. השיח על המחלה הזו צריך להשתנות  מדיון טכני בנושא - מניין המתים, מניין המונשמים, מניין מכונות ההנשמה, מנין החולים במצב קריטי, ובמקום גרפים, עקומות וחיפוש אשמים, לקחת אחריות על החולים שלנו שסובלים".

פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית ב"בילינסון" ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית כינס בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים בפעם השנייה בתולדות האיגוד, כדי לעדכן ולדווח מהשטח. בין השאר אמר: "לדאבוננו, הפוליטיקאים והתקשורת ברובה, לא מבינים את הדרמה בבתי החולים, את המשמעות והתוצאה של היעלמות המאסה העצומה הזו במיטות האשפוז ובצוותים במחלקות הפנימיות. לדאבוננו, מטעים את הציבור כשמגדירים את היקף החולים הקשים והיקף חולי הקורונה המונשמים כמדד לתיאור עד כמה המצב קשה במערכת הבריאות".

לדבריו, מתוך 111 מחלקות הפנימיות בבתי החולים הוסבו כבר יותר מ-40% מהמחלקות הפנימיות למחלקות פנימית קורונה, סה"כ כ-50 מחלקות, והמספר עולה בכל יום. המשמעות היא שמתוך 111 מחלקות פנימיות בבתי החולים, נותרו רק  כ-60 מחלקות פנימיות רגילות, בהן מאושפזים החולים המורכבים השגרתיים שלנו.

במארס-אפריל מתו בבריטניה 16 אלף איש בגלל הכאוס בבתי החולים. דו"ח חדש מצביע כי בתוך שנה עלולים למות שם עוד 26 אלף איש אם הם ימשיכו לא להגיע בזמן לחדרי מיון לקבלת טיפול ולמעקב אחרי מצבם הבריאותי

לצמצום החריף בהיקף המחלקות הפנימיות השגרתיות, זה כבר ברור, יש משמעות טראגית. בפועל, מדובר על הפחתת כ-1,500 מיטות אשפוז מסד"כ המחלקות הפנימיות, העומד בימי שגרה על כ-3,300. הפגיעה של הקורונה מקיפה את חולי הקורונה ומשפחותיהם, אבל גם מעגלים נרחבים של חולים אחרים שהטיפול בהם נפגע עד מאוד בימים אלה.

"פתרונות הקסם" שמוצעים כעת למצוקת כוח אדם במחלקות הם, בין השאר: גיוס  כוחות מילואים (אפילו הוצע צו 8 לצורך כך) של רופאים, שאינם פנימאים, קידום סטודנטים מבתי הספר לרפואה או קיצור הסטאז', גיוס פרמדיקים לעבודה בבתי חולים, החזרת רופאים שפרשו לגמלאות (בעייתי עקב קבוצת הסיכון שבהן הם נמצאים). תוספת כוח האדם הזאת עשויה אולי להקל במעט, אומרים מנהלי המחלקות הפנימיות, אך הם לא יוכלו לנהל את המעקב או הטיפול בחולים הפנימיים "הרגילים" או בחולי הקורונה הקשים.

ולא רק בישראל. צוות יועצים מדעיים לממשלת בריטניה - Scientific Advisory Group for Emergencies - Sage - העביר בסוף ספטמבר מסמך לראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, ממנו עלה כי במארס-אפריל מתו באי הבריטי 16 אלף איש "בגלל הכאוס בבתי החולים ובמערכת הטיפול הרפואי הביתי". עוד הצביע הדו"ח כי בתוך שנה עלולים למות שם עוד 26 אלף בני אדם אם הם ימשיכו שלא להגיע בזמן לחדרי מיון לקבלת טיפול ולמעקב אחרי מצבם הבריאותי ובנוסף, עוד 31,900 עלולים למות לפי תחשיב זה בתוך חמש השנים הבאות.

נושאים קשורים:  ד"ר איילת רז,  פרופ' אבישי אליס,  קורונה,  מחלקות פנימיות,  מחלקות קורונה,  אשפוז,  שחרור מטופלים,  מגזין
תגובות
 
09.10.2020, 07:51

אישפוז קצר מסכן פחות את המטופל בזיהום נרכש ועמיד לאנטיביוטיקה, בדליריום (בילבול חריף), בנפילות עם חבלות ובצבירת תרופות עודפות. צריך לפצות את בתי החולים על ההפסדים מהפחתת התפוסה ולעודד מערכת יעילה ומהירה יותר לאיבחון, רישום והעברת מידע - מטופל - משפחה - מרפאה - בית חולים. וכן, צריך לזכור שבפניה למיון עקב חום גבוה ובלבול יש עוד אפשרויות חוץ מקורונה.

אנונימי/ת
09.10.2020, 09:53

רחמנות על הרופאים הפנימאים. הם נאלצים לחשוב מחוץ לקופסא להתנהל אחרת מאיך שהם עובדים שנים רבות. כבר מאות שנים קיים ביקור בוקר עם מנהל המחלקה (במקרה הטוב) ודיון מסביב למיטת החולה והחלטות טיפוליות כמו למשל לאיזה מוסד משחררים את המטופל.
צריך להפנים שהתקדמנו מאז המאה ה19 ושיטות האשפוז שהיו נהוגות. אולי לשלב רופאי קהילה שהם מומחים ( בניגוד למתמחים בבית החולים). אלי להסתמך יותר על אישפוז בית עם ביקור יומי של רופא ואחות מבית חולים. אולי אשפוז במלוניות בהם הרופא יגיע לחולה ולא יהיה צורך לאשפז את החולה כדי שהוד מעלתו הרופא יבקר את מיטתו אחת ל 24 שעות. מה אם טלמדיסין?

אנונימי/ת
09.10.2020, 18:03

לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?

13.10.2020, 09:00

כבוגר פנימית א\' רמב\"ם (1984) שמחתי לקרוא את דבריה של ד\"ר רז. מסתבר שרוחו של המנהל המיתולוגי פרופ\' גדעון אלרועי (וממשיכו פרופ\' נור קריבוי) עדיין שוררת במחלקה.
מגיפת הקורונה רק מחדדת את הטרגדיה של המחלקות הפנימיות בישראל. אסור שמחלקות פנימיות במרכז רפואי אקדמי יהפכו ל\"מחסן\" חולים. אסור שמחלקה פנימית תתנהל כעסק, ללא אפשרות לקיים דיון מושכל על חולים, ללא תנאים הדרושים להעביר ידע ממומחה למתמחה, ללא זמן לתחקור המחלה והסקת מסקנות. רפואה פנימית שמתקיימת בתנאים של לחץ וחיפזון אינה ראויה לתואר \"אם הרפואה\".