רמת השחיקה הגבוהה ביותר בקרב עובדים במערכת הבריאות בישראל היא בסקטור הרפואה, ובפרט בקרב מתמחים וסטז'רים. שחיקתם של הסטז'רים עלתה ב-2021 באופן מובהק בהשוואה לשנת 2018. רמות גבוהות של שחיקה נמצאו גם בקרב טכנאי רנטגן, רוקחים, אחיות מוסמכות ואחיות אקדמאיות. 34% מהעובדים הוגדרו כבעלי שחיקה גבוהה (בהשוואה ל-32% בסקר שנערך ב-2018).
עוד בעניין דומה
כך עולה מממצאי הסקר הלאומי לשנת 2021 בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות בנושא השחיקה. זהו הסקר השני בנושא שערך משרד הבריאות בשיתוף בתי החולים וקופות החולים וממצאיו פורסמו אמש (א'). הסקר התבסס על שאלונים שמילאו 33,939 מעובדי המערכת – 21% מכלל העובדים (159,740) שקיבלו את השאלונים.
בדו"ח המסכם הודגש: ממוצע השחיקה ב-2021 בישראל הוא 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. בקרב עובדים בבתי החולים היתה רמת שחיקה גבוהה יותר בהשוואה לעובדי קופות החולים בקהילה, עובדי משרד הבריאות ומוסדות סיעודיים. בקרב עובדי קופות החולים השחיקה הגבוהה במיותר נמצאה אצל הרוקחים.
הגורמים המשפיעים על השחיקה
הגורמים המשפיעים על השחיקה הם: עומס, ביורוקרטיה והיעדר תמיכה מצד הממונים או המוסדות המעסיקים וגם תנאי שכר ותחושת אי הערכה. מבין גורמי הלחץ שמובילים לשחיקה ששכיחותם היתה גבוהה במיוחד והקשר שלהם עם שחיקה היה חזק במיוחד, בלטו: עומסי עבודה, קושי לשלב בין צורכי הבית לעבודה, עומס מטלות אדמיניסטרטיביות, ביורוקרטיה וסחבת.
"ככל שעובדים שעות רבות יותר, רמת השחיקה גבוהה יותר", צוין בדו"ח המסכם. נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר גם בקרב עובדי משמרות לילה לעומת אלה שאינם נוטלים חלק במשמרות אלו או לעומת עובדים שאינם מועסקים בתפקיד ניהולי. עובדים שדיווחו כי עיקר עבודתם היא עם מטופלים, היו גם בעלי רמת שחיקה גבוהה בהרבה מאלה שעיקר עבודתם איננה עם מטופלים.
בבתי החולים, השחיקה הגבוהה ביותר נמדדה במחלקות הפנימיות, במחלקות לרפואה דחופה, במחלקות הכירורגיה ובמכוני הדימות.
תסמיני דיכאון, פגיעה בתפקוד וכוונות לעזיבת המקצוע
בדו"ח מצוין כי "ככל שרמת השחיקה של עובד גבוהה יותר, כך עולה שכיחותם של חמישה משתני התוצאה מהמצב הזה: תסמיני דיכאון, פגיעה בתפקוד בעבודה, תחושת לחץ הפוגעת בבריאות העובד, חשיפה למצבי סיכון ומחשבות על עזיבת המקצוע".
עובדי בתי החולים והמוסדות הסיעודיים שעבדו ב-2021 במחלקות הקורונה דיווחו על רמות שחיקה גבוהות יותר לעומת מי שלא עבד במחלקות אלו. אצל אלה גם היו תסמיני דיכאון בשיעור גבוה יותר ורצון לעזוב את המקצוע, פגיעה בתפקוד בעבודה וחשיפה לתאונות ולמצבי סיכון לאחר שעות העבודה.
משרד הבריאות: יוקם צוות לאומי לטיפול במניעת שחיקה
בתגובה לדו"ח מסרה דוברות משרד הבריאות: "בחודש הקרוב יפיץ המשרד כ-70 דו"חות ארגוניים לכלל ארגוני הבריאות שהשתתפו בסקר. כמו כן יפעל לקידום מהלכים כלל-מערכתיים לתמיכה בעובדי מערכת הבריאות ובקידום הקצאת משאבים ייעודיים לטיפול קונקרטי בהגברת חוסן ומניעת שחיקה.
"המהלכים המתוכננים ליישום השנה נאמדים בכ-95 מיליון שקל וכוללים בין השאר הקצאת שוברי שי לכל עובדי ארגוני הבריאות שעסקו בטיפול בחולי קורונה ובמניעת התפשטות המגיפה, הקצאת תקציב ייעודי לארגוני הבריאות לפעולות לרווחת העובד, מינוי ממונים ארגוניים בכל ארגון שתפקידם להביא לצמצום ומניעת שחיקה".
כמו כן, נמסר, יוקצה תקציב לעידוד יוזמות טכנולוגיות שנועד להפחית בעומסים לצד טיפול בממשקי עבודה ובריאות והקמת מרכז לתמיכה נפשית עקב שחיקה בעבודה לעובדי המערכת.
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש הודיע על הקמת צוות לאומי בראשותו להובלת מדיניות מערכתית לקביעת סדרי עדיפויות לטיפול במניעת שחיקה. במקביל מוקם צוות ייעודי בהנהלת המשרד שתפקידו לעסוק בבקרת נהלים ובהפחתת הרגולציה במטרה לצמצם ביורוקרטיה ועומס נהלים במערכת.