במדינת ישראל, כאשר יש אזעקת צבע אדום, כולנו יודעים לאן לרוץ, איפה לתפוס מכסה וכמה זמן לחכות בחדר המוגן. לעומת זאת, כאשר מתרחשים נזקים אחרים לנו או לביתנו, אנחנו לא יודעים מה לעשות. אין ספק בכך שאנחנו לא מוכנים לאתגרי הטבע, שכידוע חזק מאיתנו. ראינו לאחרונה מה מתרחש ביוון - הצפות, חום אדיר ושריפות. אנחנו חייבים להתחיל לבצע צעדי היערכות והסתגלות. אנחנו צריכים להבין שכדי לשרוד, אנחנו חייבים להיערך. נכון, יש אירועים שמוגדרים ככוח עליון, כמו רעידות אדמה, אך גם אליהם אנחנו צריכים להיערך.
כאשר למשל יש מים על כביש 6 והכבישים מוצפים, אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה מותר ומה אסור לעשות. חשוב שנבין, הרכב הפרטי שלנו לא תוכנן לנסיעה בתנאי הצפה וממש לא תוכנן להתמודד עם שטפונות ומי נגר זורמים על הכביש. אף אחד לא לימד אותנו לנהוג כאשר יש הרבה מים על הכביש. אף אחד לא אמר לנו שכאשר יש 30 ס"מ מים על הכביש, הרכב שלנו צף כמו סירת גומי. אף אחד לא אמר לנו שגובה היונק אוויר למנוע נמצא בגובה של 20 ס"מ מהרצפה וברגע שהמים יגיעו לשם, הרגנו את המנוע, וזה במקרה הטוב שאין נזקי גוף. בכל מקרה בו אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו חייבים ללמוד לסרב, לסרב להיכנס לסכנה, לסרב לטבוע בשיטפון.
משטר הגשמים משתנה ויהיו יותר ויותר ימים עם 100 מ"ל גשם בשעה - כמות חודשית של גשמים תרד עלינו בשעה אחת! נשמע כמו מדע בדיוני, כמו משהו שלא יתרחש בקרוב אך החדשות הרעות הן, שזה כבר קיים. במהלך שבוע אחד בקיץ האחרון ירדו ביוון ובלוב 700 מ"ל ביום, מתוכם היו שעות בהן ירדו יותר מ-100 מ"ל בשעה.
צוותי חילוץ מחלצים אדם ממכונית שנתקעה בנהר מוצף ליד הכניסה לירושלים, פברואר 2019. צילום: נועם רבקין פנטון/ פלאש 90
החדשות הטובות הן שבישראל יש עוד קצת זמן להיערך עד "למבול". אנחנו יכולים לסמן את גובה המים על התמרורים בעיר, לסמן את המקומות בהם יש סכנה מיוחדת, לחשוב מראש על דרכים אחרות לנסיעה כאשר כביש מסוים מוצף. לדוגמה, להעדיף בחיפה את ציר המגינים ולא את דרך העצמאות. כדאי לתכנן מראש כיוון שבזמן אמת, כאשר הגשם לא מפסיק לרדת ואנחנו בלחץ זמן, אנחנו לא תמיד חושבים באופן הרציונלי ביותר.
"עד כאן. אני לא מוכן למות"
שמענו לאחרונה על שני חיילים שמתו בעקבות עומס חום אותו חוו במהלך אימון. לצערנו, הם לא זיהו את אותות המצוקה ולא הבינו שמשהו לא בסדר ושהם לא יכולים להמשיך את האימון. לרוב אנחנו שומעים על מקרים אלה רק לאחר שמשהו קיצוני קורה.
הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה רק בחצי מעלה, ויכול להיות שלמרות שהיה קיץ מאוד חם (אולי הכי חם שנרשם אי פעם), הטמפרטורה לא השתנתה בהרבה. יש ימים של גלי חום ממושכים, למשל במשך שלושה ימים בהם הטמפרטורה בלילה לא יורדת מ-28 מעלות. במצב כזה, חייל אשר עושה את פעולותיו בלילה, זוחל ומתזז ממקום למקום, יכול לחוות קושי רב ואף לפגוע בעצמו. אם המפקדים ימשיכו להתעלם מעומס החום הקיים בימים וגם בלילות, ילדינו, אשר אמורים לשמור עלינו, לא יישמרו בעצמם. אנחנו צריכים ללמד את ילדינו להגיד, "לא, עד כאן. אני לא מוכן למות", להסביר להם שעדיף להם לסרב פקודה וללכת לכלא לשבוע מאשר לוותר על חייהם. אין ספק שאנחנו צריכים להיערך לימי קרב בטמפרטורות לא הגיוניות ונראה שלא כל המפקדים הבינו את האתגר, שמחייב לחשיבה אחרת, להתבוננות אחרת, הרבה יותר אחראית.
חיילי מילואים של צה"ל מתאמנים בנגב. צילום: גילי יערי / פלאש 90
כוחות הטבע האלה פוגעים גם באזרחים. דוגמה לכך הוא אסון צופית, או המקרה של שני הצעירים מטבריה שנספו בדרך לאילת בעקבות כניסתם לשיטפון עם הטנדר בו נסעו. אמצעי התקשורת מדווחים על האסונות, אך למרות זאת יש הנכנסים ומסתכנים. אני מצפה מכל מי שנמצא בכביש, ולא רק שוטר תנועה, שיעצור את הרכב שמתקרב לנחל וישאל אותו לאן הוא נוסע. אני מצפה שנהג האוטובוס יהיה מספיק אחראי ולא יסיע מטיילים לנחל ביום שבו הוא שומע ברדיו על התרעת שטפונות. אני מצפה שיהיו יותר סרבני אקלים, כי כך נוכל להציל עוד נפשות.
צריך להבין שהכל משתנה סביבנו, אפילו הברד הנחמד שהיינו חווים פעם או פעמיים במהלך החורף הפך להיות פחות נחמד ויותר מסוכן. בעבר הברד היה בגודל של אפונים או זיתים אבל היום הוא מגיע לגודל של ביצים קשות או אפילו כדורי טניס. ברגע שברד בגודל כזה פוגע בחלונות, קולטי שמש על גגות או שמשות רכבים העשויים מזכוכית - הוא הורס ומפוצץ אותם. דוגמה לכך הוא המקרה של הברד בצפון איטליה שהתרחש לפני זמן מה. אנשים נפגעו מברד בגודל של כדורי טניס, ובמקרה הטוב הם נותרו עם סימנים כחולים על גופם. במצבים כאלה יש להבין שאנחנו חייבים להסתתר, להיכנס לרכב או למבנה שיכול להגן עלינו מפגיעה מיותרת.
גם אל הרוח אנחנו צריכים להיערך כי רוחות חזקות עלולות לסכן את חיינו, וצריך להפקיד לא לשהות מתחת לעצים גדולים ומתנדנדים ולהפסיק את הנסיעה בכביש כשאנחנו מרגישים בלתי יציבים ולא יכולים לשלוט על הרכב. כאשר אנחנו שטים בסירה אנחנו יכולים לשוט אל מול הרוח, אך כשהרוח מגיעה מצד הסירה, אנחנו עלולים להתהפך. בסירה ייתכן שנשרוד על אף ההתהפכות, אך אם המכונית תתהפך, נהיה בסכנת חיים. רכב שמתהפך לרוב לא מותיר שורדים בתוכו. מובן שעדיף לנו, למי שאיתנו ברכב וגם ליתר האנשים שבסביבתנו שלא נגיע למצב זה. זה אולי יעלה לנו באיחור לפגישה אבל לפחות נישאר בחיים.
חשיבה פשוטה אך חדשנית יכולה להציל חיים
אנחנו צריכים להבין את אתגרי האקלים, אך כיום אין מספיק מוכנות לשינויי האקלים, יש חוסר בידע ולכן עלינו להתחיל ללמוד איך מתמודדים עם משבר האקלים. כפרט, עלינו לחשוב על כוננות אישית. בימים בהם מדווחים שחם במיוחד, אפשר לעשות מספר פעולות פשוטות כדי לדאוג לסובבים אותנו. אנחנו יכולים להרים טלפון לסבתא או לדוד המבוגר ולברר מה התכניות שלהם להיום. אם הם צריכים מוצרים מהמכולת, נוכל לשלוח אליהם את המצרכים על ידי חברת שליחויות. זוהי חשיבה פשוטה אך חדשנית שיכולה להציל חיים רבים בימים שבהם תנאי מזג אוויר קיצוניים במיוחד. כמו כן, כל אדם שהולך ברחוב ביום חם צריך להבין מתי הוא לא יכול יותר, מתי הוא צריך לעצור, לנוח, לשתות מים או כל פתרון אחר שיכול להציל אותו ממוות. עלינו לסרב למות מחום.
אישה ביום קיץ ברחוב בירושלים, ללא אזורים מוצלים. צילום: פלאש 90
אם נראה ברחוב אדם שנראה חצי מעולף או עובד שטח העובד שעות על גבי שעות בשיא החום, עלינו לעזור לו, להציע לו מים ולעבור לאזור מוצל; להציע לאנשים מבוגרים שאין להם מזגן בבית, ללכת לקניון או לקופת החולים הממוזגת כדי להתקרר. פתרון יצירתי לבעיית החום שחווים הומלסים בדרום ארה"ב, הוא אוטובוסים ממוזגים וקרירים המאפשרים הפוגה מהחום למשך מספר שעות. המדינה הבינה שאם לא יעזרו להם למצוא סביבה קרירה הם ייאלצו לפנות אותם, לעתים קרובות לחדרי המיון.
לאחרונה התבשרנו שהממשלה מחוקקת חוק אקלים. החוק לא באמת יצמצם את הפגיעות כי הרי אין עדיין תכנית ואין תקציב ליישום. בנושא האקלים, הכוח נמצא בידי הציבור ובנוסף, אנחנו נדרשים לפרויקטור אקלים, אדם מקצועי ואחראי אשר ידע לתכלל את כל המידע ולהעביר אותו הלאה לציבור, בדומה לפרויקטור הקורונה.
אם נשווה את התמותה בישראל בעקבות הקורונה לבין התמותה בעקבות משבר האקלים בשנתיים האחרונות, נגלה שיש יותר מתים בעקבות המשבר. לצערנו, אף אחד לא סופר את האנשים שמתייבשים מחום ומגיעים למיון ותופסים מחלות נוספות. אנחנו חייבים להתחיל לחשב את דרכנו מחדש, אנחנו חייבים להבין שאתגרי הטבע של היום קטנים לעומת האתגרים שיעמדו בפנינו בשנים הקרובות.
הכותב הוא מנהל הפיתוח בחברת קרן ידע אנרגיה, העוסקת בהתייעלות בצריכת משאבים תוך התאמה לשינויי האקלים
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
