ישראל במלחמה

דם אמיתי מלא: תרומת הדם שמצילה חיים בקרב

פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, מספרת על שינוי ההתייחסות לטיפול בדימומים בשטח בצה"ל וכיצד המעבר לשימוש במנות דם מלא הציל עד כה במלחמה הנוכחית את חייהם של 60 לוחמים

בבתי חולים יש היום מחלקה מיוחדת ומקררים מיוחדים עם מנות דם מלא שנועדו לחידוש המלאי של יחידת החילוץ 669. צילום: יוסי אלוני/ פלאש90

המעבר לשימוש בתרומות דם מלא משפר את סיכוי ההצלה של פצועי טראומה ומקטין את שיעור התמותה כתוצאה מדמם. לכן, יחידות רפואיות בשטח מחזיקות כיום דם מלא בקירור להצלת פצועים.

פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, מסבירה כי במקום השיטה שהיתה נהוגה ב-50 השנים האחרונות, להפרדת הדם למרכיביו בתוך 24 שעות מרגע התרומה, היום יש יחידות רפואה בעזה, אמבולנסים ומסוקי חילוץ של צה"ל ושל מד"א שמחזיקים דם מלא בקירור ובכך מצילים את חייהם של פצועי טראומה. בשיטה זו נוהגים רק בנורבגיה, ביחידות מסוימות של צבא ארה"ב ובישראל.

"חיל הרפואה לקח את מנות הדם הכי קרוב לחיילים הלוחמים, והרופאים בשטח מטפלים בפצועי טראומה בדם מלא עוד לפני הפינוי", אומרת פרופ' שנער. "עד היום זה הציל במלחמה הנוכחית את חייהם של 60 חיילים פצועים, שתוך כדי הפינוי ממשיכים לקבל עירוי דם עד הגעתם לבית החולים. בבתי חולים יש היום מחלקה מיוחדת ומקררים מיוחדים עם מנות דם מלא שנועדו לחידוש המלאי של יחידת החילוץ 669".

על השיטה מספרת פרופ' שנער: "במהלך השנים התגבשה ההבנה שככל שמקדמים את הטיפול הכי קרוב לנקודת הפגיעה, כך גדל הסיכוי להציל את פצוע הטראומה המדמם. לאור הידע שהסיבה העיקרית למוות מפציעה או מטראומה היא דמם, המטרה העיקרית היא לצמצם את התמותה ולהביא את החולים לבית החולים לטיפול דפיניטיבי באמצעות הכירורגיה, ובדרך לתת להם את מה שהם מאבדים.

פרופ' אילת שנער, סמנכ"לית שירותי הדם במד"א. "אפשר לתת את מנת הדם המלא לכל פצוע, בלי שתיגרם לו המוליזה". צילום: מד"א

"פצוע מדמם צריך לקבל חזרה את כל חלקי הדם - דם מלא. בזכות שיתוף הפעולה של בנק הדם של מד"א, שהוא בנק הדם הלאומי והצבא, ניצלים במלחמה האחרונה חיים רבים של פצועים".

ב-50 השנים האחרונות רפואת העירויים התבססה על טיפול בחולים בעזרת מרכיבי דם, כפי שמסבירה פרופ' שנער: "במשך עשרות שנים בנקי הדם היו לוקחים את תרומת הדם, חצי ליטר של דם, ובעזרת צנטריפוגה מפרקים אותה לכדוריות דם אדומות שמשאירים במקרר ל-35 ימים בדרך כלל. את הפלזמה מקפיאים ושומרים קפואה עד לשימוש והטסיות היו נשמרות בטלטול בטמפרטורה של 22 מעלות. כל חולה היה מקבל את מרכיב הדם שהוא זקוק לו. באנמיה ניתנו רק תאי דם אדומים ומי שסובל מבעיות קרישה קיבל פלזמה או טסיות, תרומבוציטים".

אולם, כפי שמסבירה פרופ' שנער, "למרות שנפגעי טראומה צריכים את כל מרכיבי הדם, נהוג היה לתת בשטח לפצועים מדממים מי מלח, סליין, תמיסות של נוזלים צלולים כדי לשמור להם על נפח הדם, כשבמסוקים של צה"ל יש מזה שנים כדוריות דם אדומות מסוג O".

בשנת 2012 החל השלב הראשון בשינוי ההתייחסות לדימומים בשטח בצה"ל, אז החלו להשתמש בפלזמה מיובשת, מוצר דם שמגיע כאבקה (מזכיר נס קפה), שאליו מוסיף הפרמדיק בשטח מים להזרקה ומקבל מנת פלזמה נוזלית. שיטה זו היתה בשימוש במהלך מבצע צוק איתן והובילה לצמצום משמעותי בתמותה מדמם.

פרופ' שנער מספרת כי בשנת 2018 פנה חיל הרפואה למד"א וביקש לתת לפצועים המדממים עירוי של דם מלא, שנשמר בקירור לאחר שהוא נלקח מהתורם. דם מלא מקירור יכול לשמש עד 35 יום, אך בצה"ל מגבילים את השימוש לעד 21 יום.

אולם, יש קושי בתרומות של סוג דם O, כפי שמסבירה פרופ' שנער: "כדוריות דם מסוג O ניתן לתת לכל מקבל, בלי לדעת את סוג הדם שלו. אין עליהן אנטיגנים ולכן זהו התורם האוניברסלי. עם זאת, בתרומה של דם מסוג O יש בפלזמה נוגדנים מסוג אנטי A ואנטי B. כלומר, כשמדובר על דם מלא מסוג O, הסיפור של הנוגדנים אנטי A ואנטי B משמעותי וצריך להתחשב בו.

"לכן, משנת 2018 אנו בוחרים מתוך תורמי הדם מסוג O את אלה שרמת הנוגדנים שלהם נגד A ו-B נמוכה במיוחד ומרכיב דם זה נקרא Low Titer O Whole Blood וכאשר כייל הנוגדנים נמוך, אפשר לתת את מנת הדם המלא לכל מקבל, בלי שייגרם לו נזק מסוג המוליזה - הרס כדוריות הדם. אם פצוע עם סוג דם A יקבל מנת דם שמכילה אנטי A בכמות גדולה עלולה להיגרם המוליזה".

עם מציאת הדרך להתגבר על המכשלה של נוגדני A ו-B, החל מיוני 2018 יש במסוקי 669 לפינוי פצועים מנות של דם מלא, "דם אמיתי", כפי שהוא נקרא בצבא. כעת מוחזקות מנות דם מלא גם באמבולנסים של טיפול נמרץ ואין צורך לחכות למסוקים. לא רק זאת, אלא שישנן יחידות רפואיות שמחזיקות דם מלא בעזה.

"אנו בוחרים את המנות שנחשבות לדם מלא שמתאים לכל סוגי הדם, מנפקים אותן לצבא והפצועים מקבלים דם מלא בשטח. גם במסוקים של מד"א וגם בחדרי המיון ויחידות הטראומה בבתי החולים מחזיקים ומטפלים בדם מלא. הגישה הובילה לשיפור מדהים במספר רב יותר של פצועים וגם בפצועים שהפציעה שלהם קשה יותר ובכך הפחיתה את שיעורי התמותה מדימום".

פרופ' שנער אומרת כי במלחמה הנוכחית, בזכות הטיפול המתקדם שניתן על ידי כוחות הרפואה הצבאיים, קרוב ככל האפשר לאתר הפציעה, ניצלו עד כה חייהם של 60 חיילים שקיבלו תרומת דם מלא. היא קוראת לציבור להיכנס לאתר של מד"א ולבדוק את המיקום הקרוב ביותר לתרומת דם. "כל מי שתורם דם מציל שלושה חולים", היא אומרת ומוסיפה: "זהו שיתוף פעולה הדוק מאוד בין שירותי הדם של מד"א לבין הצבא, כי לצה"ל אין בנק דם משלו, ולכן אנו משתדלים לתת להם את כל מה שהם צריכים".

נושאים קשורים:  פרופ' אילת שנער,  מד"א,  מנות דם,  פצועי מלחמה,  צה"ל,  חדשות,  ישראל במלחמה
תגובות
אנונימי/ת
05.01.2024, 09:53

וזה הזמן להגיד הרבה תודה לאל"מ דר' אברהם בנוב, סגן קצין רפואה ראשי ומר חשוון!

06.01.2024, 10:24

באוקזיון זה כדאי לתת קרדיט לפרופ' שמואל ניסן המנוח שטען כבר כשהתחלתי התמחות ב1977 שהכי טוב לתת Fresh whole blood

26.01.2024, 14:47

מדהים

26.01.2024, 14:47

מדהים