תחקור השבעה באוקטובר ואירועי הימים הראשונים לאחר המתקפה מלמד כי גורמי הרפואה בשטח ובבתי החולים הגישו טיפול כמיטב יכולתם, במסירות ובמקצועיות להצלת מירב הנפגעים. בתי החולים, בדגש על סורוקה וברזילי, נערכו במהירות וביעילות להגדלת יכולת הטיפול בנפגעים על ידי רידוד מטופלים שמצבם איפשר שליחתם לביתם, הסבת מיטות פנימיות למיטות כירורגיות, פינוי מטופלים מהיחידות לטיפול נמרץ תוך הגדלת הקיבולת בהן, תגבור של המחלקות הקריטיות בכוח אדם מטפל ועוד. בזכות פעולות אלה, בתי החולים לא הגיעו לקצה היכולת באשפוז נפגעים במחלקות ובטיפול נמרץ.
עוד בעניין דומה
כך כתב מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב למנהלי בתי החולים, מנהלי קופות החולים וראשי מערכת הבריאות, לאחר שקיבל לאחרונה את מסקנות הוועדה שמינה, ושבראשה עמד פרופ' נחמן אש, לבחינת המענה הרפואי לאירועי השבעה באוקטובר. "התגובה של כל ארגוני הרפואה, כולל בתי החולים, הייתה מהירה ומקצועית הודות למוכנות של מערכת הבריאות למצבי חירום", כתב.
משרד הבריאות החל בפעולות החירום, עם פתיחת המתקפה וכך גם הנהלות בתי החולים והצוותים הרפואיים שגילו תושייה רבה וקיבלו החלטות מהירות בנחישות ובמסירות ללא גבולות.
עם זאת, התחקיר מצביע על אתגרים משמעותיים בשליטה ובניהול הפינוי הרפואי מהשטח. הבעיה המרכזית הייתה חוסר בתמונת מצב ברורה עם הגדרת האזור כשטח צבאי סגור. כתוצאה מכך, לא היה גורם אחד שראה את התמונה המלאה ושלט על כלל משאבי הטיפול והפינוי בשטח. רוב הפצועים פונו באופן עצמאי, ללא שליטה מרכזית וללא יכולת לבצע ויסות ראשוני יעיל לבתי החולים.
בשל כך ובשל העובדה כי רוב הפצועים פונו באופן עצמאי ע"י כלי רכב אזרחיים, היה קושי להשפיע על הוויסות הראשוני מהשטח לבתי החולים. פינוי הנפגעים בכל נקודה נוהל באופן עצמאי ומנותק מכוחות אחרים וללא תיאום, ולא היה ניסיון ממשי להנחות על ביצוע ויסות ראשוני לבתי חולים מרוחקים.
המנכ"ל ציין עוד כי האתגר העצום שעימו התמודדו כל הדרגים והמערכים לא נכלל בתרחישי הייחוס לאירועים רבי נפגעים שהיו מוכרים למערכת הבריאות. לכן, תמונת המצב בזמן אמת על היקף הנפגעים הייתה חסרה, הן בשל אופי האירוע והן בשל מחסור במידע, בכך שלא היה באפשרות כוחות החילוץ להגיע לזירות האירוע ולפנות את מרבית הפצועים.
המסמך שעליו חתום המנכ"ל מדגיש את הצורך בשיפור התיאום והשליטה בפינוי הראשוני לבתי החולים לאור ריבוי השחקנים והעבודה בתנאי חוסר ודאות גדולים. זה כולל שיפור הממשקים עם צה"ל בנוגע לאזורי "שטח צבאי סגור", הסדרת ניהול כלל המגיבים הראשוניים והאמבולנסים הפרטיים תחת פיקוד מד"א, ושיפור התיאום בפינוי המוסק, לאור הפיכת הפינוי המוסק האזרחי מרכיב משמעותי בניהול אירוע רב נפגעים בסדר גודל זה.
עוד ציין כי ימנה צוות עבודה אופרטיבי, שיעסוק בשאלת האחריות, השליטה והממשקים בין הגופים השונים לגבי מנגנוני השליטה וביצוע פינוי באזור אזרחי הנמצא תחת אש.
בהתייחסות לוויסות השניוני בבתי החולים ציין בר סימן טוב כי "בתי החולים פעלו באופן מקצועי והצליחו במשימתם ופעלו במידה סבירה לוויסות שניוני של המטופלים. לצד זאת, חשוב להמשיך ולפתח את כושר הקיבולת הטיפולי של בתי החולים מחד, הן באמצעות הצוותים האורגניים והן באמצעות תגבור צוותים מבתי חולים אחרים, וכן לשפר את היכולת שלהם להעריך מי מהמטופלים יפיק תועלת רפואית מהמעבר לבית חולים אחר, מבלי שהדבר יפגע במצבו הבריאותי".
המנכ"ל הוסיף כי אין מתודולוגיה לפיה בית חולים מסוים יוכרז כבית חולים ממיין, בוודאי לא בבתי החולים הגדולים, המתפקדים כמרכזי על לטראומה, וגם לא היה צורך לעשות זאת לגבי מרכז רפואי המוגדר כמרכז על לטראומה באירועי השבעה באוקטובר. "נפעל לשיפור היכולות הנדרשות לצורך ויסות שניוני יעיל יותר של מטופלים בבית החולים בזמן עומס קיצוני ותנאי אי ודאות", הטעים.
המסמך מדגיש את הצורך בהעמקת ההכשרה והתרגול למצבי קיצון. המנכ"ל ציין כי מערכת הבריאות תתרגל מוכנות לאירועים רבי נפגעים בסדרי גודל קיצוניים ומתמשכים, עם דגש מיוחד החל משלב הטיפול בפצועים בשטח, על הוויסות הראשוני, הטיפול בבתי החולים והוויסות השניוני. תרגול ומוכנות של בתי החולים וכלל הארגונים הרלוונטיים לשימוש בוויסות שניוני יהפכו למרכיב קבוע בתרגול המערכת. משרד הבריאות יפעל לוודא כי כלל העוסקים בטיפול בנפגעים במצבי חירום, מנהלים וקלינאים, יכירו את החשיבות של הוויסות השניוני בכל בית חולים ואת אופן ניהולו.
הוא הוסיף וכתב כי יושם דגש על שימור ופיתוח היכולת לתגבר כוח אדם בין בתי החולים במצבי חירום. לדבריו, יכולת זו נבנתה מאז השבעה באוקטובר, וכעת קיימות עתודות רופאים, רשימות תגבור, ו"קפסולות" מכלל בתי החולים לצורך גמישות מרבית.
המנכ"ל סיכם וכתב כי משרד הבריאות מתחייב ללמוד את מסקנות הדו"ח, לגזור מהן צעדים אופרטיביים, ולהמשיך בתהליכי תחקור ולמידה נוספים. המטרה היא לשפר את מוכנות המערכת לכל תרחיש אפשרי בעתיד, לא רק במצבי מלחמה או אירועים ביטחוניים, אלא גם באירועי טבע קיצוניים ומצבי חירום אחרים.