נוהל אמות מידה לצילום בחדרי טראומה וטיפול נמרץ במחלקה לרפואה הדחופה שפרסם משרד הבריאות לאחרונה מעורר שאלות אתיות ביחס לצילום מטופלים בחדרי טראומה ללא הסכמתם. על הנוהל כתב עידו אפרתי, בהארץ אמש (ד').
עוד בעניין דומה
הנוהל מחליף הנחיות קודמות משנת 1999 ומציב מסגרת מקיפה לשימוש בצילום ככלי לשיפור איכות הטיפול הרפואי ועל פיו, בתי החולים רשאים להתקין מערכות צילום בחדרי הטראומה וטיפול נמרץ ובמחלקות לרפואה דחופה, המקליטות הן וידאו והן שמע, ללא צורך בקבלת הסכמת המטופלים. חשוב להדגיש כי אין חובה להתקין מערכות אלו, והנוהל רק מתווה את הכללים כאשר בית החולים בוחר לעשות זאת.
על פי הנוהל, אין צורך בהסכמת המטופל לצילום, שכן מדובר בכלי לבקרת איכות רוחבית ולא בחלק מהטיפול הפרטני. במקום ליידע את המצולמים על קיום המצלמות, הנוהל קובע כי יש חובה להציב שילוט ברור בארבע שפות (עברית, ערבית, רוסית ואנגלית) המיידע על קיום המצלמות, ויש להיענות לבקשת מטופל למחיקת צילומים של הטיפול בו.
הנוהל מתיר שמירת צילומים לתקופה של עד שלושה חודשים, תקופה ארוכה משמעותית מ-48 שעות שהותרו בעבר. אמנם נקבע כי יש להשתמש בטכנולוגיה לטשטוש פני המצולמים, אך הסרת הטשטוש תתאפשר במקרה הצורך על ידי גורמים מורשים.
בכל בית חולים שיבחר להפעיל את המערכת, ימונה מנהל מערכת בכיר מתחום הרפואה או הסיעוד, שיהיה אחראי על תפעולה השוטף. הצפייה בחומרים תוגבל לחברי ועדת בקרה ואיכות וגורמים מורשים בלבד, כאשר כל צופה יידרש לחתום על התחייבות לשמירת סודיות.
מומחי אתיקה רפואית מביעים חשש שהנוהל עלול לפגוע באמון הציבור במערכת הבריאות. בהסתדרות הרפואית, שלמדו על הנוהל החדש רק בעקבות חשיפתו על ידי "הארץ", טוענים כי ההנחיות "אינן עומדות בתנאי האתיקה הרפואית בישראל". הם מזהירים כי מטופלים החרדים לפרטיותם עלולים להימנע מהגעה למחלקות הרפואה הדחופה ובכך לסכן את חייהם.
ממשרד הבריאות נמסר כי מדובר בעדכון ושיפור של נוהל קיים, וכי ההנחיות גובשו לאחר דיונים מקצועיים נרחבים וקבלת הערות מהציבור. המשרד מדגיש כי הצילומים נועדו אך ורק לצורכי למידה ושיפור איכות הטיפול הרפואי.
הדיון סביב צילום מטופלים במערכת הבריאות התעורר מחדש בתקופת הקורונה, כאשר עלה הצורך בניטור מרחוק של חולים במחלקות הקורונה. אז קבעה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית כי צילום חולים אסור ללא הסכמתם המפורשת בכתב.