חדשות

ללא הסכמת המטופלים: נוהל חדש לצילום בחדרי טראומה וטיפול נמרץ

על פי הנוהל, בתיה"ח יוכלו להתקין מערכות צילום ולתעד את חדרי המלר"דים, ללא אישור המטופלים | הר"י: ההנחיות אינן עומדות בתנאי האתיקה | משרד הבריאות: הצילומים נועדו לשיפור הטיפול

מטופל במלר"ד. אילוסטרציה

נוהל אמות מידה לצילום בחדרי טראומה וטיפול נמרץ במחלקה לרפואה הדחופה שפרסם משרד הבריאות לאחרונה מעורר שאלות אתיות ביחס לצילום מטופלים בחדרי טראומה ללא הסכמתם. על הנוהל כתב עידו אפרתי, בהארץ אמש (ד').

הנוהל מחליף הנחיות קודמות משנת 1999 ומציב מסגרת מקיפה לשימוש בצילום ככלי לשיפור איכות הטיפול הרפואי ועל פיו, בתי החולים רשאים להתקין מערכות צילום בחדרי הטראומה וטיפול נמרץ ובמחלקות לרפואה דחופה, המקליטות הן וידאו והן שמע, ללא צורך בקבלת הסכמת המטופלים. חשוב להדגיש כי אין חובה להתקין מערכות אלו, והנוהל רק מתווה את הכללים כאשר בית החולים בוחר לעשות זאת.

על פי הנוהל, אין צורך בהסכמת המטופל לצילום, שכן מדובר בכלי לבקרת איכות רוחבית ולא בחלק מהטיפול הפרטני. במקום ליידע את המצולמים על קיום המצלמות, הנוהל קובע כי יש חובה להציב שילוט ברור בארבע שפות (עברית, ערבית, רוסית ואנגלית) המיידע על קיום המצלמות, ויש להיענות לבקשת מטופל למחיקת צילומים של הטיפול בו.

הנוהל מתיר שמירת צילומים לתקופה של עד שלושה חודשים, תקופה ארוכה משמעותית מ-48 שעות שהותרו בעבר. אמנם נקבע כי יש להשתמש בטכנולוגיה לטשטוש פני המצולמים, אך הסרת הטשטוש תתאפשר במקרה הצורך על ידי גורמים מורשים.

בכל בית חולים שיבחר להפעיל את המערכת, ימונה מנהל מערכת בכיר מתחום הרפואה או הסיעוד, שיהיה אחראי על תפעולה השוטף. הצפייה בחומרים תוגבל לחברי ועדת בקרה ואיכות וגורמים מורשים בלבד, כאשר כל צופה יידרש לחתום על התחייבות לשמירת סודיות.

מומחי אתיקה רפואית מביעים חשש שהנוהל עלול לפגוע באמון הציבור במערכת הבריאות. בהסתדרות הרפואית, שלמדו על הנוהל החדש רק בעקבות חשיפתו על ידי "הארץ", טוענים כי ההנחיות "אינן עומדות בתנאי האתיקה הרפואית בישראל". הם מזהירים כי מטופלים החרדים לפרטיותם עלולים להימנע מהגעה למחלקות הרפואה הדחופה ובכך לסכן את חייהם.

ממשרד הבריאות נמסר כי מדובר בעדכון ושיפור של נוהל קיים, וכי ההנחיות גובשו לאחר דיונים מקצועיים נרחבים וקבלת הערות מהציבור. המשרד מדגיש כי הצילומים נועדו אך ורק לצורכי למידה ושיפור איכות הטיפול הרפואי.

הדיון סביב צילום מטופלים במערכת הבריאות התעורר מחדש בתקופת הקורונה, כאשר עלה הצורך בניטור מרחוק של חולים במחלקות הקורונה. אז קבעה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית כי צילום חולים אסור ללא הסכמתם המפורשת בכתב.

נושאים קשורים:  נוהל משרד הבריאות,  צילום מטופלים,  אתיקה רפואית,  חדשות,  בתי חולים,  מלר"דים,  טיפול נמרץ
תגובות
אנונימי/ת
22.11.2024, 10:02

מחריד לראות את הכיוון אליו מידרדרת מדינת ביביסטן

אנונימי/ת
22.11.2024, 10:35

האם יש צורך בשיפור הטיפול רק במחלקות לרפואה דחופה וטיפול נמרץ? מדרון חלקלק בלתי נמנע, ותוך זמן קצר המצלמות יהיו בכל מחלקה וחדרי טיפול בבית החולים. בקרוב ייצא עוד מכתב מחאה מהעומד בראש הרי שלא ישנה דבר. גוף מיותר.

אנונימי/ת
22.11.2024, 11:00

אם יעשה שימוש גם לתפוס עובדי רפואה מחבלים המזיקים לציוד ולמטופלים, אזי התועלת עולה את הנזק.

22.11.2024, 11:11

בטיחות ושלום חייהם של הצוות והמטופלים, עליונים על טיעוני האתיקה שהעלתם.

אנונימי/ת
22.11.2024, 11:39

תודה על תגובה שפוייה.

אנונימי/ת
22.11.2024, 23:47

הנחייה תואמת לחוק שעבר שמאפשר חדירה טלפונים סלולריים, חדירה למחשבים , האזנות סתר ללא צורך בהוצאת צו ובלי ידיעת האזרח.
הפרה בוטה של הזכות לפרטיות, חיסיון רפואי והסכמה מדעת מצידו של המטופל ו/או האפוטרופוס.
זהו מדרון חלקלק להוצאת נהלים נוספים שבהם כבוד האדם, הזכות לפרטיות, חיסיון רפואי והסכמה מדעת ייעלמו לחלוטין. המטרה להצבת המצלמות אינה למטרת לימודים כפי שמשרד הבריאות טוען, יש מאחורי הנוהל החדש משהו אחר המוסתר מעייניהם של האזרחים בדיוק כמו בתקופת הקורונה שהשתמשו בתוכנת רוגלה!!!!

מנהלי המלר"רדים ויחידות טיפול נמרץ יצטרכו לשאת בתוצאות הקשות של התקנת מצלמות דבר אשר יגרום לאזרחים שזקוקים לטיפול לא להגיע בשל חוסר האמון במערכת שגם ככה נמצא בשפל כפועל יוצא מצבם הרפואי יוחמר עד לכדי סיכון למוות.

משרד הבריאות איבד לחלוטין את זיקתו לבריאות האזרחים, את המטרות העיקריות שבהן הוא צריך לעסוק , גוף שהפך להיות רשת של ריגול ותו לא!!!!!

הואיל ומדובר בשיטה שנהגה שנים רבות עד פסיקת השופט ברק לפני למעלה מעשרים שנה, שאז הר"י נבלה מהסיכונים המשפטיים התיאורטיים של שמרית הצילומים והורצה להימנע מלצלם בחדרי טראומה / הלם. כל מי שעובד בפועל בחדרי טפיםןו נמרץ אלה מבין את העובדות הבאות:
1. המטופל אינו מסוגל כמעט אף פעם לתת הסכמה מדעת
2. למטפל אין קשב וזמן לעסוק בכך
3. מניסיון רב של צילומים אנחנו יודעים, כי המתאם בין תרשומת בדיעבד (תמיד) למה שאירע בפועל בחדר, בעיקר מבחינת לוחות זמנים, מספר ניסיונות לבצע החדרת צנרת או פרוצדורה אחרת, מי עשה מה ומתי וכד', איננה חד-חד ערכית, בלשון המעטה.
4. הצורך ללמוד ולשפר כל הזמן אינו זקוק להסבר אני מניח. כנ"ל, הצורך ללמוד מעובדות ולא מהסיפור הסובייקטיבי של כל אחד מאתנו (שמתוך כוונה טובה כמובן) מספר לרשומון הפוסט-אירוע.
5. על כן פותח הקונצפט המוגבל מאוד של צילומים המשמשים רק לבקרת ושיפור איכות ונמחקים לאחר זמן קצר יחסית, מוגנים מפני עיניהם הסקרניות של עורכי הדין של תובעים פוטנציאליים, חשופים רק למספר מוגבל מאוד של רופאים בכירים, ואינם זקוקים או יכולים להמתין לקבלת הסכמה מדעת.
כל מי שמתנגד, מומלץ לו לבקר בחדר טראומה פעם בעת אירוע אמת, וכן להביט בצילומי מצלמות הקסדה והנשק של חיילינו בעזה ובלבנון, מצלמות הגוף של השוטרים וכד', ולהבין את התועלת העצומה שהם מביאים לאיכות העבודה המקצועית של המצלמים.