חדשות

כ-2,000 נפגעים ב-7 באוקטובר. שליש מהמאושפזים היו במצב קשה ואנוש

מחקר שניתח את הפרופילים של הפציעות לאחר המתקפה משרטט גם את ההתארגנות המהירה של המערכת והארגון המיידי מחדש של בתי החולים

צוותים רפואיים בכניסה למלר"ד, שבעה באוקטובר. צילום: משרד הבריאות

כמעט 30% מהפצועים שאושפזו עקב מתקפת השבעה באוקטובר הגיעו לבתי החולים במצב קשה ואנוש. ממצא זה עולה ממחקר שהוצג בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שנערך בשבוע שעבר, ומספק  לראשונה נתונים כלל ארציים על מאושפזים מהמתקפה עצמה.

כ-2,000 נפגעים ופצועים הגיעו במצבי חירום שונים למחלקות רפואת חירום השונות, ובמיוחד למרכזים הרפואיים סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון, בשבעה ובשמונה באוקטובר. מספר חסר תקדים של נפגעים, בנוסף ל-1,200 קורבנות שנרצחו ומאות שנחטפו. מערכת הבריאות נדרשה להתארגן במהירות להתמודד עם מגה אירוע רב נפגעים.

המחקר, בהובלת שרון גולדמן חוקרת במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, מתאר לראשונה את הפציעות של הנפגעים המאושפזים, המשאבים שנדרשו לאבחון ולטיפול ועוד. המידע מבוסס על נתונים שהתקבלו מרשם הטראומה הלאומי והמחקר פורסם לאחרונה בכתב העת annals of Surgery open.

על פי הממצאים בעקבות המתקפה התאשפזו 630 פצועים, מתוכם 277 אזרחים ו-353 חיילים. מרבית הפצועים (90%) סבלו מפציעות ירי ו-19% סבלו מפציעות הקשורות לפיצוץ. מנגנוני פציעה מרובים היו בקרב 16% מהפצועים. הגיל הממוצע של האזרחים שנפצעו היה 33 שנים, ובקרב החיילים 21 שנים.

בטיפול נמרץ אושפזו 18% ויותר מ-20% אושפזו מעל שבועיים. מקרב הפצועים, 29% נפגעו באורח קשה ואנוש. אזורי הגוף שנפגעו בשכיחות הגבוהה ביותר היו גפיים תחתונות (49%) ועליונות (42%), בטן (28%) וחזה (23%).

לשם השוואה, כ-40%-44% מהנפגעים המאושפזים בתקופת פיגועי הטרור בישראל סבלו מפציעות ביותר מאזור גוף אחד. בשבעה באוקטובר מעל ל-50% סבלו מפציעות מרובות, כאשר הרוב המכריע של הנפגעים סבלו מפציעות חודרות, בעיקר פציעות עקב ירי, מה שהביא למספר רב של נפגעים הדורשים התערבויות וניתוחים דחופים.

עוד עולה מהנתונים כי כמעט 70% מהפצועים עברו לפחות ניתוח אחד, 240 מהם נותחו תוך 12 שעות. במצב זה בתי החולים התמודדו עם אתגרים רבים, כולל קליטה, אבחון וטיפול במספר עצום של נפגעים. ההתמודדות דרשה ארגון מחדש מיידי של בתי החולים כדי לספק ציוד איבחון, דימות וחדרי ניתוח נוספים וכן גיוס רופאים רבים, אחיות וצוותי תמיכה, בפרק זמן של 24 שעות.

שיעור התמותה בבתי החולים היה 2.5%, שיעור נמוך יחסית, לדברי החוקרים, בהשוואה לפיגועי טרור קודמים, שבהם התמותה בבית החולים נעה בין 4%-6%. החוקרים מציעים הסבר אפשרי לכך על פיו הנפגעים היו בעיקר צעירים ובנוסף, הפצועים שהגיעו לבתי החולים הצליחו לשרוד זמני פינוי ארוכים מאוד ואולי סבלו מפציעות פחות קטלניות. באשר לנפגעים קשים וקריטיים, שיעור התמותה בבית החולים בקרב פצועים במצב קשה ואנוש עמד על  7.7%.

ממצא נוסף מצביע על כך שיותר מ-50% מהפצועים הקשה ואנוש במתקפה הועברו למוסד שיקומי. הביקוש העצום למשאבי שיקום בפרק זמן קצר מאוד מחייב שינוי מהיר וארגון מחדש של מתקנים רפואיים קיימים כדי להכיל את הנפגעים הרבים הדורשים שיקום.

המחקר, בהובלת שרון גולדמן, נערך על ידי החוקרים אירה רדומיסלנסקי, עדי גבעון ופרופ' אלדד קטורזה מהמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, וד"ר ארי ליפסקי מהמחלקה לרפואה דחופה, מרכז הרפואי העמק; הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט הטכניון.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  שבעה באוקטובר,  מלחמת שבעה באוקטובר,  טראומה ורפואה דחופ
תגובות