פרוטוקול חדש להפחתת טיפול אנטיביוטי בחולים עם חשד לאלח דם

מחקר קליני חדש ומקיף שנערך בבריטניה מצביע על אפשרות להפחתה בטוחה של משך הטיפול האנטיביוטי בחולים עם חשד לאלח דם.

המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA, מציג פרוטוקול חדש המבוסס על ניטור יומי של רמות פרוקלציטונין (PCT), המאפשר הפחתה של כ-10% במשך הטיפול האנטיביוטי מבלי לפגוע בבטיחות המטופלים.

פרוקלציטונין הוא חלבון המיוצר בגוף כתגובה לזיהום חיידקי. רמות גבוהות שלו מצביעות על סבירות גבוהה לזיהום חיידקי ואלח דם וירידה ברמות מעידה על תגובה חיובית לטיפול. המערכת שמציע המחקר כוללת מנגנון תגובה אוטומטי ממוחשב המספק המלצות לרופאים לגבי המשך או הפסקת הטיפול האנטיביוטי.

הניסוי הרב-מרכזי, שנערך בהובלת פרופ' פול דארק מאוניברסיטת מנצ'סטר, הקיף 2,760 מטופלים ב-41 יחידות טיפול נמרץ של ה-NHS הבריטי בין ינואר 2018 ליוני 2024.  מדי שנה נרשמים בבריטניה כ-100,000 אשפוזים בגין אלח דם, עם כ-50,000 מקרי מוות. ברמה העולמית המספרים גבוהים אף יותר - כ-49 מיליון מקרים ומיליון מקרי מוות בשנה.

החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות שוות: קבוצה שטופלה לפי פרוטוקול המשתמש במדידת רמות PCT, קבוצה שטופלה לפי פרוטוקול המשתמש במדידת רמות CRP וקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי.

התוצאות הראו כי בקבוצת ה-PCT חלה ירידה משמעותית במשך הטיפול האנטיביוטי - 9.8 ימים בממוצע לעומת 10.7 ימים בקבוצת הביקורת (הפרש של 0.88 ימים, P=0.01). חשוב מכך, הקיצור במשך הטיפול לא השפיע על שיעורי התמותה, שנשארו דומים בין הקבוצות (20.9% בקבוצת PCT לעומת 19.4% בקבוצת הביקורת).

לעומת זאת, הפרוטוקול המבוסס על מדידת רמות CRP לא הראה יתרון משמעותי על פני הטיפול הסטנדרטי, עם משך טיפול ממוצע של 10.6 ימים. יתרה מכך, התוצאות לגבי שיעורי התמותה בקבוצת ה-CRP היו לא חד-משמעיות.

הפרוטוקול החדש מתבסס על בדיקת דם פשוטה, הזמינה ברוב מעבדות בתי החולים הבריטיים. החוקרים מציינים כי ליישום הפרוטוקול עשויות להיות השלכות משמעותיות של חיסכון בעלויות, הפחתת תופעות לוואי של תרופות, צמצום טיפול יתר והפחתת התפתחות עמידות לאנטיביוטיקה. פרופ' דארק מציין כי זוהי דוגמה לרפואה מותאמת אישית, שבה הטיפול מותאם לתוצאות הבדיקה האישיות של כל חולה.

המחקר התמקד במטופלים שכבר החלו טיפול אנטיביוטי, ולכן אינו מספק ראיות לשימוש בסמנים ביולוגיים בהחלטה על התחלת טיפול אנטיביוטי. התוצאות צפויות לשמש בסיס להנחיות עתידיות של NICE, הגוף הבריטי שקובע את ההנחיות הקליניות במערכת הבריאות הבריטית, לגבי משך הטיפול האנטיביוטי באלח דם.

המחקר, שמומן על ידי המכון הלאומי לחקר בריאות וטיפול (NIHR) הבריטי, נערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת מנצ'סטר. הממצאים הוצגו במפגש המקוון Critical Care Medicine בשבוע שעבר וכמו כן המחקר פורסם באתר של הארגון הפדרלי האמריקאי למחקר רפואי (NIH).