מחקר שהתפרסם בכתב העת JAMA Network Open מטיל ספק באמינותו של ניקוד פניקס לספסיס (Phoenix Sepsis Score) - מערכת דירוג חדשה שהוצעה ב-2023 כהגדרה לספסיס בילדים. ניקוד זה פותח ותוקף במקור באמצעות מאגר נתונים של כ-173,000 ילדים ממספר מדינות, ונועד לשפר את זיהוי הספסיס על ידי כימות אי-ספיקת איברים. אולם, המחקר הנוכחי מצביע על בעיות משמעותיות: הניקוד הצליח לזהות רק כמחצית ממקרי התמותה, חישובו דרש 24 שעות אשפוז, וחלק מהנתונים הדרושים לו היו חסרים במקרים רבים. הממצאים הללו מעלים ספקות בנוגע ליעילותו הקלינית של הניקוד, במיוחד במצבים דחופים בהם נדרש זיהוי מהיר של ספסיס.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביקשו לבצע תיקוף חיצוני של ניקוד פניקס לספסיס וקריטריוני הספסיס הנלווים אליו בקבוצת ילדים המאושפזים עם חשד לספסיס נרכש בקהילה. לצורך כך, הם בחנו את ביצועי הניקוד בקבוצת מטופלים חיצונית של 6,232 ילדים באוסטרליה וניו זילנד, כדי להעריך אם ניתן ליישם את המודל החדש בצורה אמינה גם מחוץ למסגרת שבה פותח.
מחקר האבחון הנוכחי השתמש בנתונים ממחקר SENTINELי(Sepsis Epidemiology in Australian and New Zealand Emergency Departments), שנאספו בין 2021 ל-2023 וכללו מעקב של 90 יום. במחקר נכללו ילדים שאושפזו דרך 11 מחלקות לרפואה דחופה באוסטרליה וניו זילנד וטופלו באנטיביוטיקה פרנטרלית עם (1) אבחנה ראשונית של ספסיס או (2) טיפול בספסיס (בולוס נוזלים תוך-ורידי לטיפול בפרפוזיה ירודה).
מחקר האבחון התבסס על נתוני מחקר SENTINEL, שנאספו בין 2021 ל-2023 וכללו מעקב של 90 יום אחר ילדים שאושפזו ב-11 מחלקות לרפואה דחופה באוסטרליה וניו זילנד. כלל המשתתפים קיבלו אנטיביוטיקה פרנטרלית בעקבות אבחנה ראשונית של ספסיס או בשל צורך בטיפול נוזלים עקב פרפוזיה ירודה. מדגם המחקר כלל 6,232 ילדים עם גיל חציוני של 2.1 שנים (טווח בין-רבעוני 0.3-7.1), כאשר 3,386 (54.1%) היו בנים, שיעור התמותה בבית החולים עמד על 60 (1.0%) ושיעור המוות או הצורך בתמיכת חיים חוץ-גופית (ECLS) תוך 72 שעות היה 36 (0.6%).
בניתוח הנתונים נמצא כי ניקוד פניקס לספסיס שחושב במהלך 24 השעות הראשונות לאשפוז הציג שטח מתחת לעקומת דיוק-רגישות (AUC) של 0.17 (רווח בר-סמך 95%: 0.07-0.28) לניבוי תמותה בבית החולים ו-0.23 (רווח בר-סמך 95%: 0.11-0.36) לניבוי צורך ב-ECLS תוך 72 שעות. מתוך 306 ילדים (4.9%) שעמדו בקריטריוני הספסיס של פניקס, 33 (10.8%) נפטרו בבית החולים – קרוב למחצית ממקרי התמותה הכוללים – ו-28 (9.2%) נזקקו ל-ECLS או נפטרו תוך 72 שעות. לקריטריונים הייתה רגישות של 55.0% (רווח בר-סמך 95%: 41.6%-67.9%) וערך מנבא חיובי (PPV) של 10.8% (רווח בר-סמך 95%: 7.6%-14.9%) לתמותה בבית החולים, ורגישות של 77.8% (רווח בר-סמך 95%: 60.8%-89.9%) וערך מנבא חיובי של 9.2% (רווח בר-סמך 95%: 6.2%-13.0%) למוות או צורך ב-ECLS. נתוני קרישה, רכיב קריטי לחישוב ניקוד פניקס, היו חסרים ביותר מ-85% מהילדים.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שבעוד שלניקוד פניקס לספסיס ולקריטריוני הספסיס היו ביצועים דומים לקבוצות הגזירה והתיקוף המקוריות, המדד סובל ממספר מגבלות משמעותיות: רק שיעור קטן מהילדים עמדו בקריטריוני ספסיס של פניקס, היה שיעור גבוה של נתונים חסרים, הניקוד חושב רק לאחר 24 שעות של אשפוז, וכמעט מחצית ממקרי המוות בבית החולים לא עמדו בקריטריוני הספסיס של פניקס. החוקרים מסכמים כי בעוד שקריטריוני ספסיס פניקס יעזרו לסטנדרטיזציה של הגדרת ספסיס למטרות אפידמיולוגיות והשוואת ביצועים, הם עשויים להיות בעלי יישומיות קלינית מוגבלת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
