חדשות

מחקר: קונפליקטים בין אנשי הצוות הרפואי משפיעים על איכות הטיפול

90% מהרופאים והאחיות בבתי החולים היו עדים לקונפליקטים והתנהגות מטרידה. ד"ר טליה ברמן-קישוני: ספקטרום ההתנהגויות המטרידות נרחב ומשפיע לרעה על איכות ובטיחות הטיפול בחולים

כמעט 90% מהרופאים והאחיות במחלקות בתי החולים עדים לצורות שונות של התנהגות מטרידה ומשבשת-עבודה (Disruptive Behavior). קונפליקטים לא-פונקציונליים בין אנשי הצוות הרפואי משפיעים על איכות הטיפול בחולים – כך עולה ממחקר שהתבצע בשלושה בתי חולים, שניים בישראל ואחד בארה"ב, על-ידי ד"ר טליה ברמן-קישוני, מרכזת פניות הציבור במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. פרטים ראשונים על הממצאים הוצגו בשבוע שעבר ביום עיון שנערך במכון גרטנר – המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות בתל השומר, בהשתתפות בכירים במערכת הבריאות.

עו"ד ד"ר ברמן קישוני (צילום: פיוטר פליטר)

עו"ד ד"ר ברמן קישוני (צילום: פיוטר פליטר)

בשיחה עם "דוקטורס אונלי", פירטה ד"ר ברמן-קישוני את ממצאי המחקר. הוא בוצע באמצעות ראיונות, קבוצות מיקוד ושאלונים במחלקות שונות בבתי החולים רמב"ם וסורוקה בישראל ו- Brigham and Women בבוסטון, ארה"ב. המחקר החל לפני שלוש שנים והשתתפו בו 134 רופאים ואחיות מרמב"ם, 60 מסורוקה ו-50 מבית החולים בבוסטון. המחלקות שנסרקו הן נשים, עור, מיון, נוירולוגיה, כירורגיה (חדרי ניתוח),הרדמה וטיפול נמרץ ילדים.

כמעט 90% מהרופאים והאחיות במחלקות בתי החולים היו עדים לצורות שונות של התנהגות מטרידה ומשבשת-עבודה של אנשי הצוות הרפואי. התנהגות זו משפיעה על איכות הטיפול בחולים

מרבית משתתפי המחקר, סיפרה ד"ר ברמן-קישוני, היו עדים להתנהגות מטרידה במהלך העבודה. "ההתנהגות המטרידה שיצרה עימותים בין רופאים-מתמחים לאחיות, כוללת ספקטרום רחב של התנהגויות, החל מהתנהגות חבויה – שפת גוף והבעות פנים כמו הרמת גבה, נפנוף-מזלזל ביד, צורות התבטאות שמפגינות התנשאות וחוסר כבוד – ועד התנהגות מוחצנת כמו הרמת קול, צרחות, בדיחות לא ראויות סקסיסטיות, הערות מעליבות, ציניות, גידוף, הפצת שמועות זדוניות, סירוב לעבוד עם עמיתים באותה מחלקה או סירוב לדבר עמם, ולעתים רחוקות השמעת קללות וניסיונות להביא לפיטורים לא מוצדקים".

קונפליקטים בין אנשי הצוות הרפואי (אילוסטרציה)

קונפליקטים בין אנשי הצוות הרפואי (אילוסטרציה)

מהן הסיבות להתנהגויות הללו? על פי המחקר מדובר בסיבות אישיות כמו אישיות הנוטה לקונפליקטים, לחץ ועומס בעבודה, בעיות בתקשורת הבין-אישית, חוסר אמון בין הצדדים, חוסר ידע לגבי המשימות, התפקיד והציפיות ממילוי המטלות, הגדרת תפקידים לא ברורה, חוסר הסכמה בנושאי ניהול רפואי, היעדר סמכותיות מצד הדרג המנהל או היעדר פיקוח (Supervision) מצדו, חוסר אמון, היעדר הערכה וכבוד בין הנוגעים בדבר ופערים מההיבט האתי לגבי התייחסות להתנהגויות מהסוג הזה. "יש גם בעיה הנוגעת לפערי השכלה והבנה לגבי התפקיד והמיצוב בהיררכיה בכל מחלקה", הסבירה עוד ד"ר ברמן-קישוני.

"לפני שלוש שנים", סיפרה, "גילינו כי באחת ממחלקות היולדות ההתנהלות הטיפולית הייתה מסורבלת. היולדת עברה יותר מדי תחנות מהרגע שבו נכנסה למחלקה ועד הלידה, וכל מעבר מתחנה לתחנה היה מותנה באישור של רופא ואחות . ניכר היטב בזבוז הזמן בכל התהליך הזה, שהיה מקור לקונפליקטים בין הרופאים המתמחים לבין האחיות. אבל מאז המצב השתפר לאין-ערוך".

ההתנהגות המטרידה ביחסים בין רופאים-מתמחים לאחיות, כוללת ספקטרום רחב של התנהגויות, החל מהתנהגות חבויה כמו שפת גוף שמפגינה חוסר כבוד, ועד התנהגות מוחצנת כמו הרמת קול, הערות מעליבות, הפצת שמועות זדוניות ווניסיונות להביא לפיטורים לא מוצדקים

ד"ר ברמן-קישוני מספרת גם כיצד נולד המחקר: "עבדתי כעוזרת-מחקר באוניברסיטת 'הרווארד' בבוסטון והתחלתי את הדוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס. המנחה שלי, פרופ' דויד מץ, הציג לפני בעיה שהתעוררה בבית החולים בבוסטון כאשר מתמחים סרבו לחזור לעבוד במחלקה מסוימת עקב סכסוכים שהתגלעו בינם לבין האחיות. פרופסור שפרה שוורץ מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע הציעה שתובנות לגבי הגורמים לקונפליקטים בין רופאים לאחיות והדרך לפתרונם ייבחנו בצורה יותר מעמיקה על-ידי מחקר השוואתי בין מחלקות שונות בכמה בתי חולים בארץ ובארה"ב. מכאן החל הכול".

התנהגות מטרידה בצוות הרפואי משפיעה באופן שלילי על איכות הטיפול, וזיהוי הבעיות וגם מציאת פתרונות להן תביא לשיפור איכות הטיפול וגם תעלה את בטיחות הטיפול. "סט אחיד של כלים לטיפול בתופעה איננו אופטימלי ואינו עונה במידה שווה על הצרכים, כיוון שיש לעתים צורך 'לתפור' כלים שונים עבור כל מחלקה".

במחקר זוהו הבדלים במאפיינים ובגורמים להתנהגות המטרידה וכן נבחנו השפעותיה על התנהלות המחלקות השונות. "גילינו שיש מחלקות בבתי החולים שבהן קיימת נטייה לקונפליקטים גלויים ובאחרות יש יותר התנהגות מטרידה חבויה – אבל שני הסוגים משפיעים לרעה על איכות הטיפול בחולים, והדבר משליך גם על הבטיחות.
יש לקיים בכל בית חולים מנגנון לישוב סכסוכים ולבצע פעולות חינוכיות, הסברתיות ועוד, לרבות עידוד עבודת צוות, הגדרת קוד התנהגות ברור וסימון כל ההתנהגויות הלא ראויות, כדי להפחית את הבעיה. יש לעתים גם צורך במציאת פתרון שאיננו ישיר אלא דווקא עוקף כדי ליישב מחלוקת".

נושאים קשורים:  חדשות,  אחיות,  מתמחים,  המרכז הרפואי "סורוקה",  המרכז הרפואי "רמב"ם",  טליה ברמן-קישוני,  עימותים בין רופאים לאחיות
תגובות
אתי דוידי
11.04.2012, 08:10

שאלתי היא כיצד ניתן לקבל מאמר זה, מאחר ובמסגרת לימודי באוניברסיטה בקורס יישוב סיכסוכים בחרתי לבדוק את נושא מערכת היחסים וקונפליקטים בין רופאים לאחיות ולכן אודה לכם על קבלת מידע

עפרה אבר הם
31.10.2012, 11:09

שלום רב,
נשמע מעניין מאוד. איך ניתן לקבל מאמר זה? אני סטודנטית לתואר שני בניהול ויישוב סיכסוכים. אשמח לקרוא את כל המאמר.
בברכה,
עפרה