בהינתן הצורך במעקב הדמייתי אחר מפרצות מוחיות לא-קרועות ביקש מחקר, שהתפרסם באחרונה באתר כתב העת Stroke, לבחון את הרווח המתקבל ממעקב הדמייתי אחר מפרצות אלו ולזהות גורמי סיכון לגדילתן.
עוד בעניין דומה
בהתבסס על נתונים פרוספקטיביים, נכללו במחקר 363 חולים עם 468 מפרצות מוחיות לא-קרועות לא-מטופלות שנעקבו בבדיקות דימות לפחות 6 חודשים.
במעקב חציוני של 2.1 שנים, גדלו 12% מהמפרצות. ברגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים נמצאו מספר גורמים מנבאים לגדילת המפרצת (בסדר יורד לפי חוזק ההשפעה): יחס כיפת-צוואר המפרצת (יחס סכנה [hazard ratio, HRי): 2.7; רווח בר-סמך של 95%: 1.2-6.4), מיקום במערכת האחורית (2.1; 0.9-4.9), רב אונתיות (2.0; 0.8-4.8) והגודל ההתחלתי של המפרצת (HR: 1.1 [רווח בר-סמך של 95%: 1.0-1.2] על כל עלייה של 1 מ"מ בגודל ההתחלתי של המפרצת).
בניתוח הנתונים של 403 המפרצות הקטנות (<7 מ"מ) נמצאה גדילה של 9% מהן במהלך המעקב כאשר בגורמים המנבאים נכללו רב-אונתיות (HR: 2.9; רווח בר-סמך של 95%: 1.0-8.5), יחס כיפת-צוואר המפרצת (2.4; 1.0-5.8), עישון (2.2; 1.0-4.8) ומיקום במערכת האחורית (2.0; 0.6-7.0).
בעוד שהם מציינים גם את גודל המפרצת, יחס כיפה-צוואר ורב-אונתיות המפרצת כגורמים מנבאים לגדילתה, מדגישים החוקרים דווקא את העישון, בהיותו גורם סיכון בר-שינוי לגדילת מפרצות קטנות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
