דעות

דו"ח ועדת הקורונה בכנסת - כגודל הציפייה כך גודל האכזבה

מבלי להפחית מחשיבות הביקורת על התנהלות משרד הבריאות במשבר הקורונה, נראה כי הדו"ח משקף לא הרבה יותר מסקירה מקיפה של כתבות ופרסומים בתקשורת ואחרי הכל, מצבה של ישראל טוב יחסית לתחזיות

"ככל שהמגמה הקיימת תמשיך, נראה שישראל תישאר הרחק מתחת לרף הכי אופטימי שהוצג לציבור ביחס לשיעור התמותה הצפוי". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

פיקוח פרלמנטרי וביקורת מקצועית הם אבני יסוד חיוניים לתפקוד המדינה בהתמודדות עם התפשטות הקורונה. לכן, טוב עשתה הכנסת כשהקימה את הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עופר שלח.

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לתפקוד הממשלה והתמודדותה עם התפשטות המגיפה. עם זאת, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה מדו"ח מסקנות הביניים שפרסמה הוועדה בשבוע שעבר (ג'). מבלי להפחית בחשיבות הרבה של הוועדה הפרלמנטרית, נראה שבפועל דו"ח הביניים משקף לא הרבה יותר מסקירה מקיפה של כתבות ופרסומים בתקשורת.

אין בדו"ח כדי לחדש על המידע שכבר פורסם לציבור קודם או במקביל לעבודת הוועדה; מיעוט יחסי של נתונים מבוססים, מלאים ומפורטים כמקובל בפרסומי ועדות; ובעיקר מתודולוגיה שלא מאפשרת לבחון ולנתח כיצד גיבשה הוועדה את מסקנותיה והמלצותיה.

קיום בסיס נתונים מלא, מהימן ושקוף (פרי איסוף עצמי ובלתי תלוי של הוועדה), לצד פירוט המתודולוגיה של הליך קבלת המסקנות וההמלצות, הם קריטיים לפרסומי הוועדה. בין אם כדי לתת תוקף ומהימנות לדו"ח ובין כדי להתמודד עם החשש הציבורי לפוליטיזציה לא עניינית/ מקצועית.

עם זאת, ולצד נקודות התורפה של הדו"ח, נראה כי נחשפים כמה ממצאים מרכזיים וחשובים: (1) לכאורה החלטות מתקבלות מתוך תחושה ולא על בסיס מידע זמין ומהימן; (2)  ישנו פער במידע שמצוי אצל הגורמים המקצועיים; (3) המל"ל אינו הגוף המתאים לניהול ותכלול הטיפול באירוע.

אם בוחנים את שלושת הממצאים הנ"ל, נראה שחוסר תיאום בין הגורמים השונים והיעדר הליך מובנה ומסודר של קבלת ההחלטות הם המכנה המשותף. לפיכך, ועל מנת להעצים ועדה חשובה וקריטית זו, כמו גם להבטיח אפקטיביות ויישום המלצותיה, כאן המקום לתת קריאת כיוון ולהביע תקווה שדו"ח הסיכום של הוועדה יתייחס לממדים מהותיים ומשמעותיים הנ"ל.

מבלי להפחית מחשיבות הביקורת על התנהלות משרד הבריאות (ויש כזו – בעיקר ביחס לשיטת ההפעלה של מערך הבדיקות, אך לא רק), נראה כי מצבה של ישראל טוב יחסית. נכון להיום, קיימת שליטה מסוימת בתחלואה (בכל רמות החומרה), וגם שיעורי התמותה מקורונה יחסית נמוכים. כל אלה נובעים בעיקר מהצעדים הראשונים שנקט משרד הבריאות כשהוא היה מהראשונים לזהות ולהגיב לסכנה המתקרבת (כבר בדצמבר 2019). אלה צעדים שבזמנו ספגו ביקורת קשה מקצועית וציבורית קשה, אך כיום, בראייה לאחור, אלה היו הצעדים הכי משמעותיים שמנעו בפועל דרמה אמיתית והתממשות של אסון לאומי (כפי שחווה איטליה, ספרד ואולי גם ארה"ב).

בין הצעדים החשובים שננקטו: (1) סגירת קווי תעופה לישראל כבר בשלב מוקדם מאוד – תחילה מדינות המזרח (סין, הונג קונג, תאילנד ועוד), בהמשך איטליה וספרד ולבסוף צמצום עד סגירה מוחלטת שכל יתר מדינות אירופה וארה"ב; (2) חובת בידוד לחוזרים מחו"ל - בהתחלה מדינות עם תחלואה עודפת של קורונה, ובהמשך כל יתר המדינות; (3) חקירות אפידמיולוגיות שאפשרו זיהוי ובידוד מעגלי הבדקה אפשריים.

אז מבלי להתנבא, ככל שהמגמה הקיימת תמשיך, נראה שישראל תישאר הרחק מתחת לרף הכי אופטימי שהוצג לציבור ביחס לשיעור התמותה הצפוי (8,600 מתים כתוצאה מנגיף הקורונה).

במידה רבה ובניגוד כמעט מוחלט לכל תרחישי האימים של עשרות אלפי חולים מונשמים ואלפים רבים מאוד של מתים, נתוני הימים האחרונים מעידים על התייצבות בתחלואה (הכפלה של חולים כל 11 ימים) ואפילו על ניצנים של ירידה בשיעור ההדבקה.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  דעות,  ד"ר עדי ניב יגודה,  עפר שלח,  ועדת הקורונה,  נגיף הקורונה,  מל"ל
תגובות

עו"ד יגודה שים לב לנקודה חשובה מאוד- אם תבדוק את 200 החולים הראשונים (מס. 6-206) אשר הם אלה ש"ייבאו" את המחלה לישראל תראה שרובם ככולם הם אנשים שיצאו לנופשונים קצרים אחרי 19.2 למדינות נגועות בקורונה. לא הייתה בעיה משפטית אמיתית למנוע את יציאתם ובכך למנוע התפשטות הקורונה בישראל. לכן הצעדים שננקטו בסגירת השמיים הם שגויים ומאוחרים גם יחד. עד היום אין איסור על אזרחים ישראלים לצאת למדינות נגועות, ותיירים ממילא כבר לא מגיעים עקב חובת הבידוד.