קורונה בישראל

משחה אנטיביוטית לעור הוסבה לטיפול בהזרקה לחולי קורונה

הפיתוח הננוטכנולוגי של חוקרים בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית עשוי להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני

פרופ' חזי ברנהולץ, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. "פוטנציאל התגלית הוא עצום". צילום: דוברות האוניברסיטה

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתח תכשיר אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, מסרה כי הפיתוח החדשני אמור להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. פרויקט הפיתוח בוצע בשיתוף פעולה עם חוקרים במרכז הלמהולץ לחקר זיהומים בגרמניה.

בראש הצוות הישראלי עומד פרופ' חזי ברנהולץ, שהיה לו חלק בפיתוח התרופה האנטי-סרטנית "דוקסיל" והוא מעורב בפעילויות פיתוח בכמה חברות תרופות, וכן החוקרת ד"ר אהובה סרן, שניהם מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

התכשיר הננו-ליפוזומלי (חלקיקי) שפותח מבוסס על האנטיביוטיקה "מופירוצין" (Mupirocin), המיועדת לטיפול חיצוני בזיהומים בעור. שימוש בננו-ליפוזומים איפשר את פיתוחה של הננו-מופירוצין והיא כבר נמצאה יעילה במתן בהזרקה. בזכות מנגנון הפעולה הייחודי שלה הצליחה להיות יעילה בניסויים שבוצעו בחיות מעבדה לשם טיפול בחיידקים עמידים.

מה הקשר בין נגיף הקורונה לחיידקים? החוקרים הסבירו: על פי מחקרים שונים שהתפרסמו עד כה, בקרוב ל-50% ממקרי המוות ב-COVID-19 היו מעורבים זיהומים חיידקיים משניים. עבור חולים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת, כמו אוכלוסיית הקשישים וחולי קורונה עם מחלות רקע, הסכנה חמורה אף יותר. יתר על כן: השימוש המוגבר באנטיביוטיקה על ידי הרופאים במהלך המגיפה הנוכחית הגביר את החשש כי רבים מהחיידקים הקיימים היום יפתחו עמידות לאנטיביוטיקות השונות.

על פי נתוני ה-European Antibiotic Resistance Organizationי(AMR), כ-700 אלף אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, ואם לא יחול שינוי משמעותי, שיעור זה עשוי לעלות לעשרה מיליון מתים עד שנת 2050.

פרופ' ברנהולץ: "היכולת להשתמש בתרופה קיימת ולשנות את אופן פעולתה כדי להשפיע משמעותית על בעיית העמידות לאנטיביוטיקה וזיהומים חיידקיים משניים הקשורים ל-COVID-19 עשויה לסלול את הדרך לסדרת טיפולים חדשניים. התוצאות שקיבלנו עד כה בניסויים היו חיוביות. אנחנו מצפים לעבור כעת לביצוע ניסויים קליניים עם האנטיביוטיקה ננו-מופירוצין ומאמינים שהפוטנציאל של התגלית הוא עצום".

ד"ר סרן הוסיפה: "המחקר שלנו מדגים כיצד ננו-ליפוזומים מאפשרים ליצור אנטיביוטיקה חדשה להזרקה, וכיצד התגברנו על המגבלות שבאנטיביוטיקה הקיימת מופירוצין וזאת באמצעות גישות ננוטכנולוגיות. תרופה זו, אם אכן תאושר, תשפר משמעותית את ארסנל האנטיביוטיקות הזמינות לטיפול בזיהומים עמידים, כולל אלה הקשורים ל-COVID-19".

נושאים קשורים:  פרופ' חזי ברנהולץ,  ד"ר אהובה סרן,  הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב,  מופירוצין,  נגיף הקורונה,  אנטיביוטיקה,  זיהומים,  חדשות,  תרופה לקורונה
תגובות