צוות גדול של רופאים-חוקרים מבתי חולים המסונפים לאוניברסיטת הרווארד בבוסטון וגם מבתי חולים בגרמניה, בלגיה ושווייץ, פרסם השבוע ב-New England Journal of Medicine דו"ח מחקר על הממצאים שנאספו מנתיחת שבע גופות של חולי קורונה שנפטרו מהמחלה. התברר שהופיעו אצלם כמויות גדולות של קרישי דם בכלי הדם שבריאות וכן תופעות נוספות כמו פקקת ונזקים שונים לכלי דם זעירים שנוצרו בתהליך הדלקתי האלים, ההרסני והסוער שמחולל הנגיף, מה שרק מוכיח שהנגיף הזה מחולל מחלה שהיא הרבה יותר קשה לעומת זו שגורמים נגיפי השפעת העונתית הרגילה.
עוד בעניין דומה
במחקר נעשתה השוואה למצב הריאות של שבעה אנשים שנפטרו
מ-COVID-19 לעומת ריאות של אנשים שנפטרו מדלקת ריאות מסיבוכי שפעת.
בנוסף נבדקו עשר ריאות שנתרמו להשתלה אך נמצאו כלא מתאימות. במחקר נמצא שבכלי הדם הגדולים בריאות, כמות קרישי הדם היתה דומה אצל חולי קורונה ואצל חולי שפעת. בקרב החולים שנפטרו מנגיף הקורונה, נמצאה כמות קרישי דם גדולה פי תשעה בקפילרות.
ההשערה היא שהנגיף חולל הרס בדפנות הקפילרות שעברו תהליך דלקתי וכך נחסם מעבר הגזים לריאות. לא נמצאו הבדלים גנטיים אצל חולי קורונה שמחלתם הוגדרה קשה לבין חולים במצב קל או בינוני.
בתוך כך דיווחה אתמול (ב') רשת News.com האוסטרלית את הודעת רופאי המכון הלאומי לחקר מחלות זיהומיות בסינגפור, לפיה חולי קורונה מפסיקים להדביק אחרים 12-11 יום לאחר שהם עצמם נדבקו, וזאת גם כאשר בדיקות המטושים עדיין חיוביות. ההודעה מבוססת על נתונים שנאספו בבתי חולים בסינגפור ויש כוונה לפרסם זאת במאמר בעיתון רפואי בינלאומי. המסקנה שעלתה מהדיווח: יש מקרים שניתן לשחרר חולי קורונה מבידוד מוקדם יותר מ-14 יום כפי שנהוג עתה במדינות רבות.
על פי הדיווח, המומחים למחלות זיהומיות בסינגפור דגמו 73 חולי COVID-19 כדי לבדוק את משך הזמן שהנגיף שבגופם שומר על פוטנציאל ההדבקה. התברר שהתקופה המידבקת ביותר מתחילה כיומיים לפני תחילת הופעת התסמינים ונמשכת כשבעה עד עשרה ימים לאחר תחילתם.
עוד נמצא שמטופלים עלולים להיות חיוביים בבדיקת הקורונה גם לאחר שבועיים, אולם הבדיקות מגלות שבגוף החולים נמצאו רסיסים של הנגיף שכבר אינם יכולים לגרום למחלה או להפיץ את הנגיף הלאה וכך להדביק אחרים.