דעות

בסטארט-אפ מדיקל ניישן, החולה הישראלי במקום האחרון

הפרדוקס הישראלי: בעוד שברחבי העולם המערבי נהנים מטכנולוגיות רפואיות ישראליות, החולה הישראלי נותר אחרון והנגישות שלו לטכנולוגיות חדשניות במימון ציבורי הולכת וקטנה עם השנים

פתרונות טכנולוגיים ברפואה. אילוסטרציה

מאז פרץ לחיינו בסערה נגיף הקורונה, לצד הקשיים הכלכליים, החברתיים והבריאותיים, נחשפה במלוא עוצמתה גם הרוח האנושית. חברות תרופות ומכשור רפואי הצליחו לקצר לפחות משנה פיתוחים שאורכים בדרך כלל עשר שנים ויותר. חברות ישראליות מובילות שורה של פיתוחים פורצי דרך כדי לתת מענה לציבור בישראל.

אבל, בתוך ההבטחה הגדולה קיים פרדוקס: מישראל יוצאות מיטב הטכנולוגיות הרפואיות החדשניות ביותר לעולם כולו. אולם, בעוד שבכל רחבי העולם המערבי נהנים מאותן טכנולוגיות ישראליות, החולה הישראלי נותר אחרון והנגישות שלו לטכנולוגיות חדשניות במימון ציבורי הולכת וקטנה עם השנים.

כשוועדת הסל דנה במידע הקליני של טכנולוגיות באותו האופן שבו היא דנה במידע על תרופות, התוצאה היא שטכנולוגיות חשובות ולעתים מצילות חיים ממתינות שנים להכללה בסל

מגיפת הקורונה יצרה מומנטום של שינוי תפיסתי עמוק ואם נשכיל לאמץ אותו, הדורות הבאים יקטפו את פירות ההצלחה. בישראל, כל שנותר הוא להסיר את החסמים הרבים שהלכו ונערמו במהלך השנים כדי להבטיח שהחולה הישראלי יהיה הראשון ולא האחרון ליהנות מטכנולוגיות פורצות דרך. אחד השינויים החיוביים שאנו רואים בשנה הזו הוא קיום מחקרים קליניים בתכשירים רפואיים בבתי החולים בארץ במקום לנדוד לשדות זרים, ושינוי זה יש למנף ליישום קליני נרחב.

נגישות של טכנולוגיה תלויה ביכולתה להינתן לחולה במסגרת סל הבריאות הממלכתי, אבל כאשר ועדת סל הבריאות דנה במידע הקליני של טכנולוגיות באותו האופן שבו היא דנה במידע שיש על תרופות, התוצאה היא שטכנולוגיות חשובות ולעתים מצילות חיים ממתינות שנים להכללה בסל הבריאות וברוב המקרים לא נכללות ובכך נפגע החולה הישראלי.

מדוע? משום שהקריטריונים למחקרים על טכנולוגיות שונים ממחקרים על תרופות ואינם דורשים למשל אותו היקף חולים או מדידה ארוכת שנים ולכן יש לבחון אותן בכלים אחרים ולמצוא דרכים אחרות לבחינת טכנולוגיות באופן שיאפשר את הכנסתן. כך למשל, ניתן להסתמך על יעילות בלבד ללא צורך במחקרים ארוכי טווח הבוחנים השפעה היקפית כפי שיכול להיות במקרים של תרופות.

על מנת שהחולים יוכלו ליהנות מהטכנולוגיות החדשניות גם בבתיה"ח הקטנים שאין להם היכולות הכלכליות כמו הגדולים, יש להחיל שינויים רגולטוריים באופן הפקת האישורים, הקצאת המשאבים והמעקב

בנוסף יש למנות, כחלק מחברי ועדת סל הבריאות, לפחות נציג אחד מטעם הציבור שיהיה מומחה טכנולוגיה או נציג של אחד ממשרדי הממשלה שמבין בטכנולוגיות כדוגמת משרד הכלכלה או הרשות לחדשנות. אפשרות נוספת היא להקצות סכום נוסף במסגרת הסל שייועד לטכנולוגיות ויישפט בנפרד.

דרך נוספת להנגיש טכנולוגיה היא באמצעות יכולת של רופאים מקומיים לבצע אותה ולהתמקצע בה. להבדיל מתרופה, שאופי המתן הוא לרוב אוניברסלי – כדור, זריקה עירוי וכדומה - שימוש בטכנולוגיה דורש ניסיון. רופאים צריכים לבצע את הפרוצדורה מספר פעמים כדי ללמוד אותה ולעשות בה שימוש מיטבי. שכן בניגוד לתרופות, על מנת שטכנולוגיה תיכנס לסל צריך שיהיה לה ניסיון ובשלות שימוש בישראל. בשל כך, נוצר למעשה מצב של ביצה ותרנגולת וחסם כלכלי בפני כל חברה, ובמיוחד עבור חברות קטנות, היות שעלות ההכשרה וההטמעה מגיעה לסכומים גבוהים ביותר שחברות קטנות אינן יכולות לעמוד בה.

שינוי מהותי נדרש גם במנגנון הביורוקרטי ובמנגנון התשלום הכלכלי. כיום, הכנסת טכנולוגיות חדשות לבתי החולים כרוכה במנגנון אישורים ארוך, מפותל ומסורבל המערב את החברות הטכנולוגיות, הממשלה, בתי החולים וקופות החולים. על מנת שחולים רבים ככל האפשר יוכלו ליהנות מהטכנולוגיות החדשניות גם בבתי החולים הקטנים שאין להם היכולות הכלכליות כמו בתי החולים הגדולים, יש להחיל שינויים רגולטוריים באופן הפקת האישורים, הקצאת המשאבים והמעקב.

בדרך זו נפיח רוח חדשה ואוהדת בטכנולוגיות, בייצור ובפיתוח כחול-לבן ונאפשר להנביט מיזמים חדשניים לא בעמק הסיליקון הישראלי אלא "בעמק החיים הישראלי".

פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופסור להנדסה רפואית ורפואה בטכניון

נושאים קשורים:  פרופ' רפי ביאר,  טכנולוגיות רפואיות,  ועדת סל הבריאות,  דעות,  קורונה,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
15.01.2021, 12:09

רק להסכיר שפרופ׳ רפי ביאר הוא יזם בשטח הטכנולוגיות הרפואית ובעל אינטרס כלכלי בנושא

אנונימי/ת
16.01.2021, 07:03

תגובה צרת עין.