תגובות שקראתי לאחרונה, של גורמים במערכת הבריאות ובהם בית החולים "כרמל" ובית החולים "רמב"ם", המבקרים את החלטת משרד הבריאות להקים ב-2015 מחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי "פוריה" בטבריה, מעוררות את השתאותי.
עוד בעניין דומה
לצערי, נדמה לי ששיקולי יוקרה, כסף ואגו עומדים מאחורי הביקורת ולא שיקולים רפואיים מקצועיים טהורים. שכן, מדוע לצאת נגד פרויקט רפואי עם משמעויות לאומיות וחברתיות שבו במיזם אחד מביאים, פשוטו כמשמעו, את רפואת מרכז הארץ אל הפריפריה וכך מחזקים את הרפואה בפריפריה? עם השנים הורגלו תושבי הפריפריה לשמוע ש"מגיעה להם רפואה כמו במרכז", אך לרוב, הם ממשיכים להגיע מרחוק אל הערים הגדולות. הגיע זמן שמגמה זו תשתנה.
"בניגוד לטיעוני המתנגדים, ניתן לקיים מחלקה לניתוחי לב ברמה הגבוהה ביותר גם כאשר מספר הניתוחים בה הוא נמוך, וזאת בתנאי שהיא קשורה מקצועית ומנהלית למחלקת אם גדולה במרכז רפואי גדול"
לפי היגיון המתנגדים, חולים הזקוקים לניתוח לב, וחולים אחרים שמתגוררים בצפון, צריכים להמשיך להגיע לבתי חולים בחיפה או במרכז, חלקם מקרים דחופים המועברים במצב רפואי לא יציב, מונשמים בתוך אמבולנס. אחת הטענות של המתנגדים היא, שמספר ניתוחי הלב בארץ בירידה ולכן יש לסגור מחלקות ולא לפתוח חדשות, ושלמחלקה החדשה אין זכות קיום כיוון שמספר הניתוחים הנמוך שיתבצע בה לא יאפשר רמה מקצועית גבוהה. איני בטוח עד כמה הנתונים שהמתנגדים מתבססים עליהם מדויקים. לפי נתוני משרד הבריאות, במדינת ישראל נעשים כ-5,000 ניתוחי לב פתוח בשנה (מספר יציב בשנים האחרונות), 2,500 מהם ניתוחי מעקפים (שבהם יוצרים נתיב נוסף או חלופי לאספקת הדם ללב לאחר היצרות או חסימה של העורקים הכליליים). הנתונים מראים, שמספר ניתוחי המעקפים אכן ירד, אך במקומם נוספו ניתוחי לב אחרים. למשל במחלקתי, המחלקה הגדולה ביותר בישראל, רק שליש מסך ניתוחי הלב הם ניתוחי מעקפים.
בכל מקרה, ובניגוד לטיעוני המתנגדים, ניתן לקיים מחלקה לניתוחי לב ברמה הגבוהה ביותר גם כאשר מספר הניתוחים בה הוא נמוך, וזאת בתנאי שהיא קשורה מקצועית ומנהלית למחלקת אם גדולה במרכז רפואי גדול. היקשרות זאת מאפשרת הפריה רצופה, שיתופי פעולה ורוטציה בין הרופאים. ואכן, מי שיבצעו את הניתוחים בפוריה בפועל הם המנתחים של מחלקת ניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא תל השומר, שנמנים עם המנתחים המנוסים ביותר בישראל.
בשנים האחרונות התפתחה רפואת הלב באופן דרמטי והיום פרוצדורות רבות דורשות שיתוף פעולה יומיומי בין הקרדיולוג למנתח הלב, שזוכה לכינוי: "צוות לב". כאמור, שיתוף שכזה אינו מתקיים כיום בפוריה – שבו עובדים קרדיולוגים בלבד. כיום, בעולם המערבי, בגלל הצורך ב"צוותי לב" אנו רואים יותר ויותר מחלקות המשותפות לשני מרכזים רפואיים.
דרישתו של המרכז הרפואי פוריה להקים מחלקה לניתוחי לב היא ביטוי מצוין לשכל הישר של מנהליו. פעולה שכזו היא כמעט הדרך היחידה של בית חולים פריפרי להתקדם ולא לשקוע. מעבר לשדרוג בתחום רפואת הלב, מהלך שכזה עשוי לשדרג את כל בית החולים בתחומים רבים כגון מקצועיות חדרי הניתוח, יכולות ההדמיה, טיפול בזיהומים, בנק הדם, ניתוחי חזה ועוד. שכן על מנת לאפשר ניתוחי לב ברמה גבוהה, על כל מערכות בית החולים לשדרג ולשפר את עצמן. כך למעשה הקמת מחלקת ניתוחי לב עשויה לשפר לבסוף את כלל שירותי הרפואה למטופלי הגליל התחתון, עמק הירדן ורמת הגולן.
"צריך לברך ולא לבקר את ההחלטה האמיצה והנכונה להקים מחלקת ניתוחי לב בצפון הארץ כחלק מתוכנית אסטרטגית רפואית לאומית לחיזוק שירותי הרפואה בפריפריה ותושביה"
משרד הבריאות החליט להקים מחלקה לניתוחי לב בפוריה בשל שיקולים ראויים ביותר: תושבי הצפון (מעל שני מיליון איש) זכאים לרפואה ברמה דומה לזו שמקבלים תושבי המרכז; ישראל צריכה להיות ערוכה למתן שירותי רפואה מתקדמים במצבי חירום בכל רחבי הארץ, כולל ניתוחי לב, ניתוחי חזה וכלי דם.
טראומה של בית החזה והלב רלוונטית מאוד לצפון, שבו ישנם זמנים שבהם מטופלים פצועים קשים מגיעים מהחזית הצפונית; סטודנטים לרפואה בצפון (מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן בצפת), רופאי העתיד, צריכים וזכאים להיחשף לכל תחומי הרפואה המתקדמים ולהתנסות בהם. כיוון שהקמת המחלקה החדשה מתבססת בעיקר על תשתיות קיימות, עלותה אינה גבוהה יחסית ולא תגרום לקריסה תקציבית של מערכת הבריאות הציבורית – טענה נוספת של המתנגדים למהלך.
לסיכום, צריך לברך ולא לבקר את ההחלטה האמיצה והנכונה להקים מחלקת ניתוחי לב בצפון הארץ כחלק מתוכנית אסטרטגית רפואית לאומית לחיזוק שירותי הרפואה בפריפריה ותושביה.
* פרופ' אהוד רענני הוא מנהל מחלקת ניתוחי לב במרכז הרפואי "שיבא", שהוסמכה ללוות מקצועית את מחלקת ניתוחי הלב במרכז הרפואי "פוריה"